‫‪22/03/2005‬‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪5‬‬ ‫מבוא לביולוגיה של התא‬

‫הרצאה מס' ‪9‬‬ ‫המרצה‪ :‬פרופ' אורנה אלרואי שטיין‬

‫הרצאה מס' ‪ :9‬הגרעין והגנום‬

‫ניתן להסתכל על התא כעל שקית )ממברנה( מלאה במקבץ חומרים‪ .‬ניתן להבחין בין שני סוגי תאים שונים‪:‬‬
‫‪ – Prokaryotic cell‬חסרי גרעין – חידקים‪ .‬לדוגמה‪.E.Coli :‬‬

‫בתוך הממברנה יש ציטופלסמה‪ ,‬אך אין מידור‪ ,‬אין אברונים פנימיים‪,‬‬

‫אין גרעין‪ ,‬וה‪ DNA-‬פרוס בתוך התא‪ .‬ה‪ DNA-‬של פרוקריוטים הוא‬
‫מולקולה מעגלית אחת‪ .‬התאים הפרוקריוטים הם תאים פרימיטיביים‪.‬‬
‫כל תפקידי התא קיימים‪ ,‬אך ללא התמחות‪ .‬ב‪ DNA-‬יש את כל המידע‬
‫הדרוש לקיום התא‪.‬‬

‫‪ – Eukaryotic cells‬בעלי גרעין שתפקידו לשמור על ה‪ .DNA-‬ה‪ DNA-‬נמצא בתוך הגרעין‪ .‬תא בעל אברונים מתמחים‪.‬‬
‫קיימים שני סוגי תאים אאוקראיוטים‪ :‬תאים צמחיים ותאי בעלי חיים‪ .‬שניהם מכילים גרעין‪ ,‬רטיקולום אנדופלסמטי‪,‬‬
‫גולג'י‪ ,‬מיטוכונדיה‪ ,‬פרוקסיזומים‪ ,‬ליזוזומים‪ ,‬וכו'‪ .‬מה שיש בתא הצמחי אך לא באנימאלי – כלורופלסטים‪ ,‬וקואולות‬
‫פנימיות‪ ,‬ודופן תא קשיח סביב הממברנה‪.‬‬

‫המדוריםבתוך התא הפרוקריוטי נועדו לייעל את פעילות התא‪ .‬כל אברון עטוף ממברנה שממדרת אותו מהסביבה‪.‬‬

‫הגרעין‪:‬‬
‫בתוך הגרעין מצוי ה‪ ,DNA-‬החומר הגנטי נמצא בתוך ה‪ .DNA-‬בתוך‬
‫המיטוכונדריה והכלורופלסטים יש מעט חומר גנטי‪ ,‬במולקולות מעגליות‪.‬‬
‫‪ DNA‬לעולם לא נמצא "ערום" בתא‪ .‬הוא תמיד ארוז בחלבונים בשם‬
‫היסטונים‪ .‬הקשר הזה בין החלבונים ל‪ DNA-‬נקרא כרומטין‪ .‬כרומטין – שם‬
‫היסטורי – "כרומה" = צבע‪ .‬בגרעין יש חומר שקולט צבע‪ ,‬וזה מה שראו‬
‫כשהסתכלו על הגרעין‪ .‬ככל הכרומטין פחות דחוס הוא קולט יותר צבע‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ DNA‬דחוס לא יקלט צבע‪ .‬כאשר ה‪ DNA-‬דחוס הוא לא פעיל )לא‬
‫משתעתק(‪ DNA .‬פתוח קולט יותר צבע‪ ,‬ויותר פעיל‪.‬‬

‫בהסתכלות על התמונה ניתן לראות אזור מאוד כהה‪ ,‬שהוא האזור הפחות‬
‫דחוס‪ ,‬כלומר שיש בו שיעתוק‪ .‬האזור הזה נקרא גרעינון‪ .‬הגרעינון אינו‬
‫אברון נוסף בתוך הגרעין )אין ממברנה שעוטפת אותו(‪ .‬בגרעינון מתבצע‬
‫שיעתוק מסיבי מאוד של כל הגנים המקודדים ל‪ RNA-‬ריבוזומלי‪ .‬ריבוזומים‬
‫בנויים מ‪ RNA-‬ריבוזומלי ומחלבונים‪ .‬מולקולות ה‪ DNA-‬מתקפלות כך שכל‬
‫הגנים האלה מתכנסים לתוך אותו אזור‪ .‬הרכבת הריבוזומים מתבצעת‬
‫בגרעינון‪ ,‬ואז הריבוזום יוצא החוצה כריבוזום שלם‪ .‬גרעינון – בית חרושת‬
‫ליצור ריבוזומים‪.‬‬
‫אזורים פעילים מתרכזים באזורים הכהים הקרובים לממברנה‪ ,‬סמוך לפתחים‬
‫)‪ (nuclear pores‬שקיימים בממברנת הגרעין‪ .‬דרך החורים האלה נכנסים‬
‫ויוצאים חומרים‪ ,‬כמו למשל – ‪ .RNA‬ה‪ RNA-‬צריך לצאת החוצה לצורך‬
‫תרגום‪.‬‬
‫באיור )למטה( ניתן לראות שהכרומטין נמצא בדרגות כהות שונות‪ .‬כרומטין‬
‫ברובו נקרא ‪ .Euchromatin‬זהו כרומטין דחוס ברמות שונות‪ .‬כ‪10%-‬‬
‫מהכרומטין הוא הטרוכרומטין‪ .‬זהו אזור בכרומטין מאוד דחוס ואין עליו‬
‫פעילות שיעתוק‪.‬‬

‫הגרעין צריך גם לתפקד כמגן על ה‪ ,DNA-‬מפני פגיעה מכאנית‪ .‬ההגנה הזו נעשית על ידי כך שהגרעין עטוף בממברנה‬
‫כפולה ‪ -‬שתי ממברנות דו שכבתיות )סה"כ ‪ 4‬שכבות(‪ .‬הממברנות נקראות פנימית וחיצונית‪ .‬על מנת להגן על ה‪DNA-‬‬
‫מפני לחצים מכאנים קיים ה‪ .Nuclear lamina-‬זוהי רשת של סיבים חלבוניים השייכים לשלד התא‪ ,‬ונותנים חוזק מכאני‬
‫לגרעין‪ .‬הם קשורים לממברנה הפנימית‪.‬‬
‫מחוץ לגרעין יש רשת סיבים‪ ,‬שמהווים חלק משלד התא‪ .‬הגרעין שומר גם על ה‪ DNA-‬מפני הציטופלסמה‪ .‬ה‪ RNA-‬שנוצר‬
‫על פני ה‪ DNA-‬האאוקריוטי עובר תהליכי עיבוד ורק אז יוצא לציטופלסמה ומתורגם‪ .‬בחיידק אין כלל תהליכי עיבוד‪ .‬עוד‬
‫לפני שהשיעתוק נגמר‪ ,‬ריבוזומים מתחילים לתרגם את אותו לחלבון‪.‬‬

‫הקשר של הגרעין והציטופלסמה מבוקר‪ ,‬ונעשה על ידי ה‪ .nuclear pores-‬בכל גרעין כ‪ 3000-‬עד ‪.pores 4000‬‬

‫הממברנה הכפולה שמקיפה את הגרעין היא המשך של ה‪.ER-‬‬

‫מבנה ה‪NUCLEAR PORE COMPLEX-‬‬

‫בכל חור כזה יש הרכב של חלבונים רבים‪ ,‬תוצרים של כ‪ 50-‬גנים שונים‪ ,‬שבונים את ה‪-‬‬
‫‪ .pore complex‬אל הציטוזול פונים פיברילות‪ .‬אלו סיבים חלבוניים שמשמשים כחיישנים‬
‫שבודקים מה נכנס לגרעין‪.‬‬
‫בתוך הגרעין יש ‪ ,nuclear cages‬שתפקידם לא ברור עדיין‪ .‬החור מוקף ב‪.nuclear lamina-‬‬

‫סיכום‪ :‬גבריאל מירקוס‪ ,‬גל יקותיאל ורז דרורי‬

‫‪22/03/2005‬‬ ‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪5‬‬ ‫מבוא לביולוגיה של התא‬
‫הרצאה מס' ‪9‬‬ ‫המרצה‪ :‬פרופ' אורנה אלרואי שטיין‬

‫בחתך צד ניתן לראות את הממברנה הכפולה‪ ,‬ואת הקומפלקס החלבוני שמקיף את ה‪.nuclear pore-‬‬

‫יש אנזימים שצריכים להיכנס לגרעין‪ .‬הקוטר של ה‪ ,pores-‬הוא קוטר קבוע‪ .‬הקוטר שלהם קטן מרוב האנזימים‬
‫והפקטורים‪ ,‬ובטח שהריבוזומים הגדולים יחסית‪ ,‬לא יכולים להיכנס‪ .‬לצורך הכנסתם דרושה השקעת אנרגיה‪ .‬לחלבונים‬
‫יש לרוב סיגנל שמציין להם את המקום אליו הם צריכים להגיע בתא‪.‬‬

‫סיגנלים אלו הם רצף חומצות אמינו‪ .‬הרצף הזה מוכר על ידי חלבונים שתפקידם לזהות את הסיגנלים‪ ,‬ולקחת אותם‬
‫למקום המיועד להם‪.‬‬

‫הסיגנל של כניסה לגרעין‪:‬‬

‫רצף בין ‪ 4‬ל‪ 8-‬חו' אמיניות טעונות חיובית‪ ,‬ליזין ארגינין שנקראות ‪.(Nuclear localization signal) NLS‬‬

‫סיגנל כזה מזוהה בפתח הנקב‪ .‬חלבון אחר בשם ‪Nuclear transport receptor‬‬
‫מזהה את ה‪ NLS-‬ומוביל אותם לגרעין‪ .‬הוא מכניס את החלבון שצריך להיכנס‬
‫לנקב‪ ,‬ובהשקעת אנרגיה הנקב נפתח‪ .‬החלבון הסבל עוזב את המטען בתוך‬
‫הגרעין‪ ,‬ויוצא החוצה לחפש עוד מולקולה שצריך להכניס‪.‬‬

‫‪GENOMES‬‬

‫כל המטען הגנטי בתוך הגרעין נקרא גנום‪ .‬גנום הוא כל מה שדרוש על מנת ליצר יצור חי‪ .‬יש קורלציה חיובית בין מידת‬
‫התחכום של האורגניזם‪ ,‬לבין גודל הגנום שלו‪ .‬יש כמובן גם יוצא מהכלל‪.‬‬

‫לחידקים יש כמה מיליונים של נוקלאוטידים בגנום‪.‬‬

‫בשמרים יש כ‪ 10-‬מיליון‪ .‬ככל שמתקדמים מידת התחכום יותר גדולה‪ .‬לגנום של היונקים יש כמה מליארדים של זוגות‬
‫נוקלאוטידים‪ .‬גנום האדם מכיל ‪.6x109‬‬

‫בצמחים ודו חיים מסויימים יש לעיתים גנום גדול יותר‪ ,‬אך זה נובע ממספר חזרות על קטנים מהגנום‪.‬‬

‫ביצורים המתרבים רבייה מינית יש שני סטים זהים של כרומוזומים‪ .‬גנום הפלואידי מכיל חצי ממטען הכרומוזומים‪ ,‬והוא‬
‫נמצא רק בתאי המין‪ .‬באדם‪ ,‬גנום ההפלואידי הוא ‪ 3‬כפול עשר בתשיעית‪ .‬כל תא אחר מכיל את המטען הגנטי‬
‫הדיפלואידי‪.‬‬

‫‪Chromosome‬‬
‫הגנום מאורגן בכרומוזומים‪ .‬בחיידק הכרומוזום הוא מעגלי‪ .‬בתאים אאוקריוטים הכרומוזומים הם ליניארים‪ .‬הגנום של‬
‫התא האאוקריוטי מחולק לכמה מולקולות של ‪ ,DNA‬כלומר לכמה כרומוזומים‪ .‬לא כל מולקולה של ‪ DNA‬היא כרומוזום‪.‬‬
‫כרומוזום היא מולק' ‪ DNA‬שיודעת לעבור שכפול‪ .‬כדי לעבור שיכפול צריך עזרים‪ ,‬אלו הם רצפים מסויימים על‬
‫המולקולה שמשמשים כסיגנלים‪ .‬כל כרומוזום חייב שיהיה לו את שלוש הרצפים הבאים‪:‬‬
‫‪ – Origin of replication‬אתר תחילת השכפול‪.‬‬
‫‪ – Telomer‬נמצא בשני הקצוות של כרומוזום ליניארי‪ .‬יש בעיה‬
‫בשכפול הקצוות‪ ,‬ומנגנון הטלומר מחפה על הבעיה הזו‪.‬‬
‫‪ – Centromer‬רצף שאליו נקשרים חלבונים לאחר השכפול‬
‫כדי לחלק את ה‪ DNA-‬המשוכפל לשני תאי בת‪ .‬הצנטרומר‬
‫לא בהכרח נמצא במרכז‪ .‬לעיתים הוא ממש בקצה‪ .‬ניתן‬
‫לחלק את הכרומוזום לשני חלקים סביב הצנטרומר‪.‬‬

‫הערה‪ :‬כל כרומוזום הוא מולקולת ‪ ,DNA‬אך לא להיפך‪.‬‬

‫סיכום‪ :‬גבריאל מירקוס‪ ,‬גל יקותיאל ורז דרורי‬

 ‫‪22/03/2005‬‬ ‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪5‬‬ ‫מבוא לביולוגיה של התא‬
‫הרצאה מס' ‪9‬‬ ‫המרצה‪ :‬פרופ' אורנה אלרואי שטיין‬

‫‪Human chromosomes – karyotype‬‬

‫קריוטייפ‬ ‫צביעה בגימזה‬ ‫קריוטייפ – בדיקה ציטוגנטית‪ ,‬שנועדה לבדוק מה‬
‫קורה בתוך הכרומוזומים של התא‪ .‬כדי להסתכל על‬
‫הכרומוזומים יש כמה שיטות‪ .‬השיטה החדשה‪,‬‬
‫שהתפתחה בעקבות סיום פרויקט הגנום‪:‬‬
‫מסנתזים רצפים שמתאימים לרצפים שונים בתוך כל‬
‫כרומוזום‪ .‬לכל רצף כזה קושרים באופן כימי צבע‬
‫פלואורסנטי מסוים‪ .‬כל כרומוזום צובעים בצבע‬
‫אחר‪ .‬גורמים לגדילים להיפתח‪ ,‬מוסיפים את הצבע‪,‬‬
‫וכאשר הגידלים נסגרים‪ ,‬הם יספחו את הצבע‬
‫המתאים להם‪.‬‬

‫התמונה שהתקבלה היא הקריוטיפ‪ .‬מסמנים את‬

‫הקריוטיפ במספרים ‪ 1-22‬לפי האורך‪ 1 .‬הכי ארוך‪,‬‬
‫‪ 22‬הכי קצר‪ .‬בנוסף יש כרומוזום ‪ X‬ארוך מאוד‪,‬‬
‫וכרומוזום ‪ ,Y‬שהוא מאוד קטן‪ .‬בודקים האם אין‬
‫אברציה של כרומוזומים‪ ,‬אם אין כרומוזומים ארוכים‬
‫‪A‬‬ ‫יותר‪ ,‬קצרים מדי וכו'‪ .‬בכרומוזום ‪ 21‬יכולה להיות‬
‫טריזומיה )שלשה( מה שגורם לתיסמונת דאון‪ .‬יתכן‬
‫מצב של דופליקציה )מאריך אזור מסוים של‬
‫כרומוזום מסוים(‪ ,‬או טרנסלוקציה‪.‬‬

‫שיטה נוספת – צביעת הכרומוזומים בצבע גימזה‪ .‬הכרומוזומים תופיסים צבע לפי האזורים הדחוסים שבו‪ .‬לכל כרומוזום‬
‫יש דגם פסים ספציפים משלו‪ .‬ניתן לדעת לפי הפסים איזה כרומוזום זה‪ ,‬והאם הוא תקין או לא‪.‬‬

‫באיור ‪ A‬ניתן לראות בעיה – חלק מכרומוזום ‪ 4‬הועתק לכרומוזום מספר ‪ .12‬זה גורם למחלת האטקסיה‪.‬‬

‫סידור הגנים בכרומוזום של אדם‪:‬‬

‫בכרומוזום ‪ 22‬יש ‪ 48‬מיליון זוגות נוקלאוטידים‪ .‬אם‬
‫לוקחים חתיכה קטנה מהזרוע הארוכה שלו ומגדילים‬
‫אותה‪ ,‬ניתן לראות שיש בה כ‪ 40-‬גנים‪.‬‬

‫אם ניקח את האזור הזה ונגדיל אותו נראה שבין כל גן‬

‫יש חלק של ה‪ DNA-‬שלא שייך לשום גן‪.‬‬

‫הגן הוא חלק ב‪ DNA-‬שמקודד לפונקציה‪ .‬זה לא‬

‫בהכרח תרגום לחלבון‪ rRNA .‬למשל לא מתורגם‬
‫לחלבון‪ ,‬אך הוא גם מקודד בגן‪.‬‬

‫גן הוא יחידת האינפורמציה שעוברת שיעתוק ויש לה‬

‫משמעות פונקציונלית‪.‬‬

‫לא כל ה‪ DNA-‬מכיל גנים‪ .‬כאשר מגדילים אזור של גן‬

‫רואים רצפים שונים‪ .‬יש רצף שמסמן התחלה של גן‬
‫)בצהוב(‪ .‬ברצף הזה יש אינפורמציה מתי‪ ,‬כמה ובאיזה‬
‫תא לעבור שיעתוק‪ .‬על האזור הזה יש גם אזורים‬
‫רגולטורים‪ .‬אם מסתכלים על גן שלם‪ ,‬רק חלק קטן‬
‫מהרצפים בגן מתורגמים לחלבון )‪ .(exon‬הרוב לא מתורגמים לחלבון‪ .‬החלקים שכן מתורגמים יוצרים את ה‪.RNA-‬‬
‫החלקים האלה נקראים ‪ ,exon‬כי הם יוצאים )‪ (exit‬אל הציטופלסמה‪ .‬כל השאר נקראים אינטרונים‪.‬‬
‫לגן אאוקריוטי יש אינטרונים ואקסונים‪ .‬רוב ה‪ DNA-‬הוא אינטרונים‪ ,‬ו‪ DNA-‬שנמצא בין גנים‪.‬‬

‫בסופו של דבר אם ה‪ RNA-‬אמור לתרגם לחלבון‪ ,‬האקסונים יצאו החוצה‪ ,‬האינטרונים יתחברו‪ ,‬ישועתקו ל‪ RNA-‬שיתורגם‬
‫לחלבון‪.‬‬

‫גן אנושי ממוצע – גודלו – ‪ 27‬אלף זוגות נוקלאוטידים ‪.27Kbp‬‬

‫הגודל הממוצע של ‪ mRNA‬הוא ‪.1300KBP‬‬

‫סיכום‪ :‬גבריאל מירקוס‪ ,‬גל יקותיאל ורז דרורי‬

‫‪22/03/2005‬‬ ‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪5‬‬ ‫מבוא לביולוגיה של התא‬
‫הרצאה מס' ‪9‬‬ ‫המרצה‪ :‬פרופ' אורנה אלרואי שטיין‬

‫מסיכום של פרויקט הגנום ניתן לדעת שרוב הגנום הוא אזור שחוזר על עצמו‪ ,‬ורק כ‪ 40‬אחז הם אזורים יחודיים‪ .‬מתוך זה‪,‬‬
‫רק שני אחוז מכל הגנום מקודד לחלבון‪ .‬כל השאר הוא אינטרונים או סיגלנים מסוימים‪ .‬כ‪ %10-‬של הגנום הוא‬
‫הטרוכרומטין‪ ,‬והוא דחוס מדי‪ ,‬ולכן טרם רוצף‪ ,‬ויש בעיה לרצפו‪.‬‬

‫חלק מה‪ DNA-‬נקרא ‪ .Junk DNA‬חלקים ישנים שלא משמשים כיום לשום צורך‪.‬‬

‫כאשר מסתכלים על גן רואים רצף‪ ,‬רואים אקסונים )צהוב( שגודלם הממוצע ‪ .KBP 145‬הרוב הוא אינטרונים‪.‬‬
‫בבמוצע יש ‪ 8.8‬אינטרונים בגן ממוצע‪ .‬הגבול בין אינטרונים לאקסונים מסומן על ידי רצפים ספציפים בשם ‪Intron-‬‬
‫‪.exon-junction‬‬

‫חלק מה‪ DNA-‬נקרא ‪ .Junk DNA‬חלקים ישנים‬

‫שלא משמשים כיום לשום צורך‪.‬‬
‫ישנם רצפים החוזרים על עצמם )חזרנים( אשר‬
‫משכפלים את עצמם ו"קופצים" לתוך גנים וכך‬
‫גורמים למוטציות‪.‬‬
‫אלו יכולות להרוס את הפונקציונליות של הגן או‬
‫לשנותו‪ .‬גנים חשובים לא עוברים מוטציות‬
‫מסיביות באבולוציה‪.‬‬

‫גן קטן מדג פוגו הוא מאוד גדול בבן אדם‪ .‬הרבה‬
‫אלמנטים נכנסו לתוך הגן בתור אינטרונים‪ ,‬אך‬
‫הגן נשאר דומה פרט למרחקים בין האקסונים‪.‬‬
‫הגן של האדם גדול פי שמונה מגודל גן דג פוגו‬

‫טבלת הדימיון בין בני אדם אחים‪ ,‬בני אדם שונים‪ ,‬בינינו לבין שימפנזות‪ ,‬לבבונים ועוד‪ .‬דגם הפסים בין בני אדם‬
‫לפרימאטים גדולים דומה‪ .‬זה אומר שלסדר המידע הזה יש חשיבות‪ ,‬כי הוא נשמר כפי שהוא באבולוציה‪.‬‬

‫סדרי גודל של הגנום האנושי‪:‬‬

‫אילו ‪ BP1‬היה מילימטר אחד‪ ,‬אז הגנום האנושי היה באורך ‪ 3200‬קילומטר‪ .‬כל ‪ 300‬מטר יהיה גן‪ ,‬וכל גן יהיה באורך ‪30‬‬
‫מטר‪ .‬האזור המקודד לחלבון מתוך כל הגן יהיה באורך מטר‪.‬‬

‫כיצד ארוזה האינפורמציה בגנום?‬

‫אם נשווה כל ‪ BP‬לאות אחת‪ ,‬ונדפיס את הגנום על דפי ‪ A4‬שבכל אחד ‪ 3000‬אותיות‪ ,‬נצטרך ‪ 2‬מיליון דפים – ‪4000‬‬
‫חבילות דפים‪.‬‬

‫כל המידע הזה שמור בגרעין‪ ,‬שנפחו שני מיקרון מעוקב‪.‬‬

‫ה‪ DNA-‬מגולגל בגרעין‪ ,‬באמצעות סדרה של חלבונים בשם היסטונים‪ .‬אלו חלבונים בסיסיים בעלי מטען חיובי‪ .‬המטען‬
‫של ה‪ DNA-‬הוא שלילי‪ .‬ה‪ DNA-‬הוא חומצי )ח' גרעין(‪ .‬ההיסטונים הם בעלי אפיניות גדולה מאוד ל‪ 4 .DNA-‬סוגי‬
‫ההיסטונים הם‪H2A, H2B ,H3 ,H4 :‬‬

‫אריזת ‪DNA‬‬
‫ליבה של ‪ 8‬היסטונים בנויה מארבע זוגות של היסטונים )שניים מכל‬
‫סוג(‪ .‬סביב השמיניה הזו יכולים להסתובב ‪ 146‬זוגות נוקלאוטידים‪.‬‬
‫הנוקלאוזום הוא יחידת האריזה הבסיסית של ה‪ .DNA-‬החלבונים‬
‫האלה מופיעים כזוג‪ ,‬כדימר‪ .‬שמיניית היסטונים יוצרים את הליבה‬
‫ההיסטונית האוקטמרית‪ .‬יחידה אוקטמרית ומקטע ה‪ DNA-‬המגולגל‬
‫סביבו נקראת נוקלאוזום‪.‬‬

‫בין כל שני נוקלאוזומים יש קטע של ‪ DNA‬שלא נארז‪ .‬המבנה נקרא‬

‫"מארז של חרוזים על חוט"‪ .‬היסטון ‪ H1‬מחבר בין נולקאוזום‬
‫לנוקלאוזום‪ .‬ההיסטון ‪ H1‬בנוי בצורה של ראש לזנב‪ .‬הראש נוטה‬
‫להידבק לזנב של נוקלאוזום ‪ H1‬ליצירת ששיות נוקלאוזומים‪.‬‬

‫סיכום‪ :‬גבריאל מירקוס‪ ,‬גל יקותיאל ורז דרורי‬

‫‪22/03/2005‬‬ ‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪5‬‬ ‫מבוא לביולוגיה של התא‬
‫הרצאה מס' ‪9‬‬ ‫המרצה‪ :‬פרופ' אורנה אלרואי שטיין‬

‫רוחב של סליל ‪ DNA‬לא ארוז הוא ‪.nm 2‬‬

‫באריזה ראשונה של חרוזים על חוט מקבלים רוחב של ‪.nm11‬‬

‫באריזת ‪ H1‬הרוחב הוא ‪ .30nm‬אריזה זו נקאת סיב כרומטין‪.‬‬

‫האריזה הבאה היא אריזה המעבה את השרשרת ל‪ ,300nm-‬על ידי‬

‫סלסול סיבי הכרורמטין‪.‬‬

‫בשלב מאוד מסוים בשלב המיטוזה יש דחיסה עוד יותר גדולה‪ ,‬לצורת‬
‫הדחיסה המכסימלית – הכרומוזום‪ .‬רוחב הכרומוזום הוא ‪ .nm 700‬את זה‬
‫ניתן לראות כבר במיקרוסקופ אור‪.‬‬

‫בשלב מסוים במיטוזה‪ ,‬אחרי השכפול‪ ,‬אך לפני החלוקה‪ ,‬נראה שתי‬
‫כרומטידות‪ .‬את הכרומטידות ניתן לראות בעין‪.‬‬

‫סיכום‪ :‬גבריאל מירקוס‪ ,‬גל יקותיאל ורז דרורי‬