Scribd Logo
Upload

Welcome to Scribd!

  • 9 Orphans

    Uploaded by

    shomron
    2 views4 pages

    Original Title

    9-orphans

    Copyright

    © Attribution Non-Commercial (BY-NC)

    Available Formats

    PDF, TXT or read online from Scribd

    Did you find this document useful?

    Is this content inappropriate?

    Report this Document

    Copyright:

    Attribution Non-Commercial (BY-NC)
    Download as PDF, TXT or read online from Scribd
    Flag for inappropriate content
    2 views4 pages

    9 Orphans

    Uploaded by

    shomron

    Copyright:

    Attribution Non-Commercial (BY-NC)
    Download as PDF, TXT or read online from Scribd
    Flag for inappropriate content
    of 4

    ‫„אנחנו‬

    ‫תגובות‬
    ‫דוגמה רעה‬ ‫חוצפה ישראלית‬
    ‫שרת החינוך‪ ,‬כך נאמר בכיתוב לתמונה‬ ‫מפכ”ל המשטרה היוצא‪ ,‬שלמה אהרונישַײ‬
    ‫שפורסמה אתמול בשער האחורי של עיתונַײ‬ ‫קי‪ ,‬התאהב בג'יפ המשטרתי המפואר שקיבל‬
    ‫כם‪ ,‬בילתה בסוףַײהשבוע במיאמי‪ .‬בתמונה‬ ‫במסגרת תפקידו ומסרב להחזיר אותו )„ידיַײ‬
    ‫היא נראית יחד עם העוזרת האישית שלה על‬ ‫עות אחרונות” ‪„ .(6.12‬אני אוהב טיולים”‪ ,‬הוא‬
    ‫יאכטה של איש עסקים ישראלי‪ ,‬המתגורר‬ ‫מסביר‪ .‬הוא גם חושב ש„זה קטנוני שמתעסַײ‬
    ‫בארצותַײהברית‪.‬‬ ‫קים בזה”‪.‬‬
    ‫האם שרת החינוך‪ ,‬שבוודאי אישרה‬ ‫לקרוא ולא להאמין‪ .‬שייקחו ממנו את הרַײ‬
    ‫את פרסום התמונה הזו‪ ,‬לא מבינה עד‬ ‫כב ומיד‪ .‬ובכלל‪ ,‬למה אנחנו )כלומר הציבור‬
    ‫כמה היא מזיקה? מה קשור שיט התענוַײ‬ ‫משלם המיסים( צריכים לממן רכב למי שפרש‬

    ‫הם מתגוררים בדירה מצוחצחת‪ ,‬מנקים‬ ‫גות הזה לתפקידה? מה המסר החינוכי‬
    ‫שעובר לתלמידים? אולי משהו כמו‪:‬‬
    ‫מתפקידו? הפנסיה לא מספיקה?‬
    ‫נירית שרוני‪ ,‬גבעתיים‬

    ‫ומבשלים בתורנות ומתמודדים באומץ עם‬ ‫כדאי לכם לרדת לארצותַײהברית‪ ,‬ואז‬
    ‫אולי שרת החינוך תצטרף אליכם לשיט‬ ‫לאן הולך איילון‬
    ‫המצוקה והצרות — למרות שכבר הרבה שנים‬
    ‫ביאכטה שלכם?‬ ‫עמי איילון החליט להצטרף לחיים הפוליַײ‬
    ‫מ‪.‬ד‪ ,.‬פתחַײתקווה‬ ‫טיים וכבר עשה צעד ראשון‪ :‬התפקד למפלגת‬
    ‫העבודה‪ .‬אין לי ספק שאיילון‪ ,‬אלוף במיַײ‬
    ‫הם גדלים בלי הורים √ כשהאח הקטן הביא‬ ‫כוח מסוכן‬ ‫לואים‪ ,‬לשעבר מפקד חיל הים‪ ,‬בעל עיטור‬
    ‫מינהלת ההגירה ממהרת להאשים כל זר‬ ‫„גיבור ישראל”‪ ,‬וראש השב”כ‪ ,‬הוא מלח האַײ‬
    ‫מביתַײספר ציונים גרועים‪ ,‬הגדולים אסרו עליו‬ ‫המגיע ארצה‪ .‬מדי שבוע מתרבים הסיפורים‬
    ‫המבישים על פגיעה בכבוד הזרים ובזכויוַײ‬
    ‫רץ‪ .‬אנשים כמוהו צריכים בפוליטיקה שלנו‪.‬‬
    ‫רק שייזהר מחבריו החדשים‪ .‬שלא ישכח‬
    ‫לראות טלוויזיה ולשחק במחשב — עד‬ ‫תיהם‪ .‬קשה להאמין עד היכן מגיעה אטימות‬
    ‫מינהלת ההגירה‪ ,‬המצטיינת בחוסר אנושיות‬
    ‫מה עשו לעמרם מצנע במפלגת העבודה‪.‬‬
    ‫אבי גולן‪ ,‬רעננה‬

    ‫שהשתפר √ „עם כל הקשיים‪ ,‬איַײאפשר לקרוא‬ ‫ומבאישה ביחסה לזרים את שם מדינת ישַײ‬
    ‫ראל בתבל‪.‬‬ ‫מחווה? ממש לא‬
    ‫להם משפחת מצוקה”‪ ,‬אומרת החונכת שלהם‪.‬‬ ‫חבל ששוטרי משטרת ישראל‪ ,‬שאמונים‬
    ‫על אכיפת החוק בכבישים‪ ,‬אינם מגלים — כמו‬
    ‫אחרי שמונה שנים וחודש שוחרר עזאם‬
    ‫עזאם החף מפשע מביתַײהכלא המצרי‪ ,‬בו הוַײ‬
    ‫שוטרי מינהלת ההגירה — התלהבות יתרה‪,‬‬ ‫חזק בתנאים מחפירים‪ .‬ישראל שיחררה „בתַײ‬
    ‫„הילדים האלה מדהימים אותי כל יום מחדש"‬ ‫מסירות יוצאתַײדופן ודבקות במטרה במלחַײ‬
    ‫מתם בתאונות הדרכים‪ .‬אולי יש להעביר את‬
    ‫מורה” שישה סטודנטים מצרים‪ ,‬שחדרו לארַײ‬
    ‫צנו במטרה לחטוף או להרוג חיילים‪.‬‬
    ‫תפקיד מניעת תאונות הדרכים גם כן למינהַײ‬ ‫איזו משוואה אומללה‪ .‬ואנחנו עוד מתרפַײ‬
    ‫לראות אותם ולהביא להם אוכל‪ .‬הם היו כלַײכך‬ ‫לת ההגירה?‬ ‫סים בפני המצרים על „המחווה האנושית”‪.‬‬
    ‫נטשה מוזגוביה‬

    ‫ה‬
    ‫רעבים שהם בלעו את האוכל בלי ללעוס‪ .‬אחרי‬ ‫אורי ברַײלב‪ ,‬תלַײאביב‬ ‫שמחה וויסבוך‪ ,‬קריית ים‬
    ‫זה סבתא פנתה לראשַײהעיר‪ ,‬והחזירו אותם הביַײ‬
    ‫תה"‪.‬‬ ‫ם עלו לארץ לפני שמונה שנים — משפַײ‬
    ‫כשמסתכלים עליהם היום‪ ,‬יושבים מחוייכים‬ ‫חה של ‪ 10‬ילדים‪ ,‬שהבכורה בהם עוד‬
    ‫בשורה על ספה ארוכה בסלון — מתחת לתמונות‬ ‫לא בת ‪ ,20‬הקטן בן שש — בלי אבא ובַײ‬ ‫„תגובות” )עד ‪ 120‬מילה( מוזמנים הקוראים להעביר‪ ,‬בציון שמם המלא‪,‬‬
    ‫כתובת ומספר טלפון‪ ,‬למדור תגובות‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 109 .‬ת”א‪ ,‬או לפאקס ‪.03–6082546‬‬
    ‫שציירו הקטנים‪ ,‬פוסטרים של להקות נוער‪,‬‬ ‫לי אמא‪ ,‬שנטשו אותם בארץ לידתם‪.‬‬
    ‫איַײמייל‪tgoovot@yedioth.co.il :‬‬
    ‫תמונות של הילדים בטיולים ושל הגדולים בצַײ‬ ‫הסבתא העלתה אותם לישראל וניתקה את הקַײ‬
    ‫בא — וביניהם מתרוצץ כלב קטן ועצבני שלא‬ ‫שר‪ .‬הם נמלטו מהמצוקה ומהורים שהפסיקו לתַײ‬
    ‫מפסיק לנבוח‪ ,‬קשה להאמין שמדובר במשפחה‬ ‫פקד‪ ,‬והתעקשו להישאר יחד גם בישראל‪.‬‬
    ‫של ילדים‪ .‬נינה‪ ,‬בסוודר אפור גדול ועם טון דיַײ‬ ‫בארץ הפכה האחות הגדולה‪ ,‬נינה )שם בדוי(‪,‬‬
    ‫בור סמכותי‪ ,‬עוד לא בת ‪ 28‬ונראית מבוגרת‬ ‫לאפוטרופסית של אחיה הצעירים‪ ,‬היום בני‬
    ‫מאוד ומותשת‪ ,‬כמו אם במשפחה מרובת ילדים‬ ‫‪ַ11‬ײ‪ .24‬אחרי מאבק על זכותם לתפקד כמשפחה‬
    ‫ביום קשה במיוחד‪.‬‬ ‫לכל דבר‪ ,‬ניתן להם מעמד של ילדים נטושים‬
    ‫„לא היתה לנינה ילדות”‪ ,‬מספרת גלינה‪,‬‬ ‫וסיוע כלכלי‪ .‬עכשיו‪ ,‬שמונה שנים אחרי שעלו‬
    ‫שהיתה פעם שכנתם בארץ מולדתם וכיום משמַײ‬ ‫לארץ‪ ,‬הם עדיין יחד‪ .‬מתגוררים בדירה מצוחצַײ‬
    ‫שת חונכת המשפחה‪„ .‬היא אף פעם לא התלוננה‪.‬‬ ‫חת בת חמישה חדרים בצפון הארץ‪ ,‬מבשלים ומַײ‬
    ‫למעשה‪ ,‬היא הקריבה את עצמה למען האחים‪.‬‬ ‫נקים בתורנות‪ ,‬מנסים להתמודד עם הצרות שניַײ‬
    ‫כשאני אומרת לה שהיא חייבת לצאת‪ ,‬להקדיש‬ ‫חתו עליהם ולהוכיח שאפשר לחיות כך‪ ,‬בלי אבא‬
    ‫זמן גם לעצמה‪ ,‬היא אומרת‪' :‬הם כל החיים שלי'”‪.‬‬ ‫ואמא‪„ .‬אנחנו ילדים מאושרים"‪ ,‬הם אומרים‪.‬‬
    ‫„אני לא מרגישה אומללה”‪ ,‬מוחה נינה‪.‬‬ ‫זה הסיפור של המשפחה המיוחדת הזאת‪ .‬חלק‬
    ‫„תמיד הייתי ילדה אחראית‪ .‬אף פעם לא הסתוַײ‬ ‫מהפרטים בכתבה‪ ,‬כולל שמות הילדים‪ ,‬שונו‬
    ‫בבתי עם בני גילי‪ .‬תמיד הייתי שקועה בספרים‪,‬‬ ‫עלַײפי חוק כדי להגן על הקטינים‪.‬‬
    ‫או שטיפלתי באחים הקטנים"‪.‬‬
    ‫ההערצה לאחות הגדולה ניכרת באחים הצעיַײ‬ ‫אמא ואבא מתפרקים‬
    ‫רים יותר‪„ .‬נינה יודעת הכל”‪ ,‬אומרת אחת הבַײ‬
    ‫נות‪„ .‬היא אנציקלופדיה מהלכת‪ .‬היא קוראת‬ ‫עד למשבר הפוליטי והכלכלי שעבר על מולַײ‬
    ‫מגיל ארבע ויודעת לענות על כל שאלה כשצַײ‬ ‫דתם התנהלו חיי משפחתם על מי מנוחות‪ .‬אמא‪,‬‬
    ‫ריך עזרה בשיעורי בית"‪.‬‬ ‫אבא וַײ‪ 10‬ילדים‪„ .‬אמא אומנם היתה מבוגרת מאַײ‬
    ‫בא בַײ‪ 8‬שנים‪ ,‬ובשביל להחזיק אותו לידה היא‬
    ‫הצרות באות בצרורות‬ ‫עשתה ילדים כמעט כל שנה”‪ ,‬מספרת נינה‪,‬‬
    ‫„אבל חיינו ככל משפחה‪ .‬הלכנו לחוגים‪ ,‬היינו‬
    ‫כשמיכאל )‪ (24‬הגיע לגיל ‪ 15‬הוא החל לעבוד‬ ‫תלמידים טובים‪.‬‬
    ‫ועזר לאחותו הגדולה בפרנסת המשפחה‪ .‬אבל‬ ‫„אחרי המשבר במדינה שני ההורים התפרקו‬
    ‫המצב הכלכלי בארצם הלך והחמיר‪ .‬באותה תקוַײ‬ ‫לחלוטין‪ .‬הקטנים סבלו מזה הכי הרבה‪ .‬כשאלַײ‬
    ‫פה גם מי שעבד לא תמיד קיבל משכורת‪ .‬ואז‬ ‫כס‪ ,‬הבן הקטן‪ ,‬היה רק בן חודש‪ ,‬אמא עזבה אותנו‬
    ‫עלה הרעיון לעלות לישראל‪.‬‬ ‫לחצי שנה בלי להודיע ונסעה להסתובב איפשהו‪.‬‬
    ‫הסבתא נרשמה כאפוטרופסית על הילדים‬ ‫זה שבר את אבא‪ ,‬והוא נכנס לסמים‪ .‬אמא‪ ,‬התברר‬
    ‫כדי להוציאם מארצם‪ ,‬ועזבה אותם בישראל‪ .‬בזַײ‬ ‫לנו אחרַײכך‪ ,‬התמכרה לאלכוהול”‪.‬‬
    ‫מן שהשירותים הסוציאליים שברו את הראש מה‬ ‫נינה‪ ,‬שהיתה עד אז תלמידה מצטיינת‪ ,‬נאלַײ‬
    ‫לעשות איתם‪ ,‬הילדים איתרו בעצמם את גלינה‬ ‫צה להזניח את הלימודים והלכה למכור עופות‬
    ‫שכנתם וביקשו עזרה‪ .‬בסופו של דבר המדינה‬ ‫בשוק‪ .‬בנוסף עבדה גם בגינה של סבא וסבתא‬
    ‫נתנה להם מעמד של ילדים נטושים‪.‬‬ ‫מצד האם‪„ .‬הם לא קיבלו את נישואיה ליהודי”‪,‬‬
    ‫אחרי שנחשפו לראשונה בתקשורת סבלו מהַײ‬ ‫מספר אחד האחים‪„ .‬אותנו הם כינו 'ז'ידים קטַײ‬
    ‫טרדות‪ .‬דיירי בית אבות‪ ,‬למשל‪ ,‬שכרו אוטובוס‬ ‫נים'”‪ .‬תמורת עבודתה של נינה בגינה הסבים‬
    ‫במיוחד כדי „לראות את המשפחה המיוחדת"‪.‬‬ ‫האנטישמיים נתנו להם קצת ירקות טריים‪.‬‬
    ‫אבל אז‪ ,‬כשהתחילו להתאקלם בביתם החדש‬ ‫נינה גם טיפלה באחיה הקטנים‪ .‬עד גיל שלוש‬
    ‫והפחד שיפרידו ביניהם שכך מעט‪ ,‬באו הצרות‬ ‫היה אלכס בטוח שהיא אמו האמיתית והלך אחַײ‬
    ‫החדשות‪ .‬לפני שלוש שנים לקתה מריה )‪ (15‬בסַײ‬ ‫ריה לכל מקום‪„ .‬כבר אז ניסו להפריד בינינו‪,‬‬
    ‫רטן הכבד‪„ .‬עד המחלה היא היתה ילדה הכי שוַײ‬ ‫כשראו שאנחנו גדלים למעשה לבד”‪ ,‬מספרת ניַײ‬
    ‫בבה‪ ,‬רקדה כל הזמן”‪ ,‬מספרת נינה‪„ ,‬ופתאום‬ ‫נה‪„ .‬פעם‪ ,‬כשלא הייתי בבית‪ ,‬פרצו אלינו לבית‬
    ‫הסיוט הזה נחת עלינו‪ .‬בהתחלה הרופאים לא הצַײ‬ ‫אנשים בליווי שוטרים‪ ,‬וכשחזרתי הביתה לא‬
    ‫ליחו להבין מה יש לה‪ .‬אפילו שלחו דגימות מהַײ‬ ‫מצאתי אף אחד‪ .‬חיפשתי אחריהם בהיסטריה‬
    ‫גידול לארצותַײהברית‪ ,‬ולא הצליחו לקבוע את‬ ‫בכל מוסד אפשרי‪ ,‬עד שהתברר שלקחו אותם‬
    ‫סוג הסרטן‪ .‬אבחנו אצלה קרצנומה‪ ,‬סוג סרטן בלַײ‬ ‫לבדיקות בביתַײחולים‪ ,‬שם הציגו אותם כחסַײ‬
    ‫תי צפוי‪ ,‬ואחרי ביופסיה הגידול צמח ממש מול‬ ‫ריַײבית‪ ,‬כדי להעביר אותם לפנימייה‪.‬‬
    ‫העיניים‪ .‬לא האמינו שנצליח להציל אותה‪.‬‬ ‫„טסתי לשם‪ ,‬כי ידעתי שבמוסדות האלה בקוַײ‬
    ‫„היא עברה ניתוח שהשאיר לה ‪ 10‬אחוזים מהַײ‬ ‫שי נותנים אוכל לילדים‪ .‬צרחתי עד שנתנו לי‬

    ‫יום‪ ‬שלישי‪ ,‬כ"ד‪ ‬בכסלו‪ ‬תשס"ה‪7.12.2004 ‬‬ ‫|‬ ‫‪ 24‬שעות‬ ‫‪2‬‬


    ‫ילדים מאושרים”‬
    ‫חלק מבני‬
    ‫המשפחה עם‬
    ‫החונכת‪.‬‬
    ‫„במשפחות של‬
    ‫מיליונרים יש‬
    ‫לפעמים יותר‬
    ‫בעיות”‪.‬‬
    ‫תצלומים‪:‬‬
    ‫נטשה‬
    ‫מוזגוביה‬

    ‫גים שתיקח תרופות בזמן‪ .‬ליתר ביטחון איגור בן‬ ‫תי לו מספיק תשומת לב‪ ,‬כי כל הזמן הייתי‬ ‫כבד‪ .‬במשך ‪ 9‬חודשים היא היתה מאושפזת‬
    ‫הַײ‪ ,20‬חייל בחיל החינוך‪ ,‬החל לדאוג לסידורים‬ ‫בביתַײחולים וחזרתי משם גמורה‪ .‬גם העובדות‬ ‫בביתַײהחולים‪ .‬כולנו התחלפנו במשמרות לידה‪,‬‬
    ‫שיאפשרו גם לו להיות אפוטרופוס על אחיו‪.‬‬ ‫הסוציאליות וביתַײהספר לא הקלו עלינו‪ .‬כשהוא‬ ‫שלא תישאר לבד אפילו לדקה‪ .‬כל הזמן היו‬
    ‫למה אתה הופך לאפוטרופוס שני‪ ,‬ולא מיַײ‬ ‫לא הגיע לביתַײהספר‪ ,‬התקשרו רק בערב‪ ,‬כשלא‬ ‫בעיות‪ :‬פעם הלב נדם בגלל אלרגיה לאיזו תרוַײ‬
    ‫כאל‪ ,‬שהוא יותר מבוגר?‬ ‫היה כבר מה לעשות חוץ מלהאשים אותנו שאנחַײ‬ ‫נינה‪ ,‬הבכורה‪:‬‬ ‫פה‪ ,‬פעם היא קיבלה בחילה‪ ,‬פעם האינפוזיה לא‬
    ‫„כי מיכאל נחמד מדי‪ .‬הוא לא יודע לדרוש‪,‬‬ ‫נו לא בסדר"‪.‬‬ ‫היתה בסדר‪.‬‬
    ‫אם צריך‪ ,‬להרים קול‪ .‬לקחת אחריות זה לא מה‬ ‫כעת הוא נמצא במוסד שיקומי‪„ .‬עכשיו הוא‬ ‫„כשהתגלו גרורות גם בריאות‪ ,‬היא החלה‬
    ‫שמדאיג אותי‪ .‬במשפחה שלנו כולם יודעים מה‬ ‫מבין שהוא טעה ורוצה לחזור הביתה”‪ ,‬מספרים‬ ‫„יש ימים שאני לא רוצה‬ ‫לקבל טיפולים כימותרפיים‪ .‬היא עברה ‪ 12‬טיפוַײ‬
    ‫זאת אחריות‪ .‬גם בצבא עוזרים לי מאוד‪ .‬פעם‬ ‫האחים‪„ .‬בפעם האחרונה שדיברנו הוא היה כבר‬ ‫לדבר עם אף אחד‪ ,‬מתחבאת‬ ‫לים‪ ,‬והגרורות נעלמו‪ .‬זו היתה תקופה שבה שמַײ‬
    ‫אפילו הביאו לנו מכונת כביסה וטלוויזיה”‪.‬‬ ‫משוחרר יותר‪ ,‬צחקנו‪ .‬עכשיו הוא רוצה להתגייס‬ ‫רנו עליה טובַײטוב‪ ,‬כי אחרי הטיפולים המערכת‬
    ‫אבל גם התמוטטותה של נינה לא היתה הסוף‬ ‫לצבא‪ .‬הוא הספיק ללמוד שם עיצוב גינות‪ .‬עכַײ‬ ‫בפינה‪ .‬כל השנים חיינו תחת‬ ‫החיסונית לא מתפקדת‪ .‬לקחנו אותה לביתַײחוַײ‬
    ‫לתלאות‪ .‬שנה אחרי שמריה השתחררה‬ ‫שיו הוא יתחיל להגיע לביקורים בסופיַײשבוע‪,‬‬ ‫הפחד שינסו להפריד בינינו‪.‬‬ ‫לים ובחזרה במוניות‪ ,‬ואם מישהו בבית היה מצוַײ‬
    ‫מביתַײהחולים היא ואחותה אולגה )‪ (16‬עברו התַײ‬ ‫ואם הכל יהיה בסדר הוא יחזור הביתה"‪.‬‬ ‫בסוף שילמתי בבריאות‬ ‫נן‪ ,‬נאלצנו להשאיר אותה בביתַײחולים‪ ,‬שלא תיַײ‬
    ‫עללות קשה בביתַײהספר בו למדו‪.‬‬ ‫דבק"‪.‬‬
    ‫„בהפסקה חברה שלי ואני ראינו חברה אחרת‬ ‫מכות בביתַײהספר‬ ‫על הפחד הזה"‬ ‫אבל הצרות‪ ,‬כידוע‪ ,‬באות בצרורות‪ .‬באותה‬
    ‫רבה עם מישהי”‪ ,‬משחזרת מריה‪„ .‬ניגשנו לשאול‬ ‫התקופה לקה בסרטן גם בעלה של גלינה‪ ,‬חונכת‬
    ‫מה קרה‪ ,‬והילדה התנפלה עלינו‪ .‬בסוף היא צעקה‬ ‫אבל גם זו לא היתה הצרה האחרונה‪ .‬בשלב‬ ‫המשפחה‪ .‬בין הריצות לבתיַײהחולים מצאו הילַײ‬
    ‫עלי‪' :‬אני ארביץ לך אחרי הלימודים'‪ .‬נבהלתי‪,‬‬ ‫מסוים נינה‪ ,‬עמוד התווך של המשפחה‪ ,‬לא עמדה‬ ‫דים זמן לתמוך גם בה‪„ .‬אחרי שבעלי נפטר וישַײ‬
    ‫כי סיפרו עליה שהיא מרביצה לילדים‪ .‬סיפרו‬ ‫בלחץ ועברה התמוטטות עצבים‪ .‬כבר כמה חודַײ‬ ‫בנו שבעה‪ ,‬הם הביאו לי אוכל שבישלו"‪ ,‬מספרת‬
    ‫עליה שהיא גרמה זעזוע מוח למישהי‪.‬‬ ‫שים היא שרויה בדיכאון‪ ,‬סובלת מהתקפי חרדה‬ ‫גלינה ודמעות בעיניה‪.‬‬
    ‫„סיפרתי לאולגה מה קרה‪ ,‬והיא אמרה לה‪:‬‬ ‫ופוחדת לצאת מהבית‪.‬‬ ‫מריה‪:‬‬ ‫אחד האחים‪ ,‬אז בן ‪ ,16‬לא עמד במבחן הקשה‬
    ‫'אל תגעי באחותי'‪ .‬בהפסקה הבאה‪ ,‬כשירדתי עם‬ ‫„זו היתה תקופה הכי קשה בשבילנו‪ :‬המחלה‬ ‫שעברה המשפחה והתחיל להשתמש בסמים‪„ .‬יום‬
    ‫אולגה למזנון‪ ,‬הילדה הזאת ועוד בנות הקיפו אוַײ‬ ‫של מריה‪ ,‬המחלה של בעלה של גלינה‪ ,‬שהיא‬ ‫„אני לא אומרת שזה‬ ‫לפני הניתוח של מריה הגיעה לבית שלנו משטַײ‬
    ‫תנו והתחילו לדחוף‪ .‬אני קיבלתי מכות באיזור‬ ‫כמו אימא בשבילנו‪ ,‬הסמים”‪ ,‬היא אומרת בטון‬ ‫שאין הורים לא משפיע בכלל‪,‬‬ ‫רה”‪ ,‬מספר מיכאל‪„ .‬היינו בהלם‪ .‬חשנו שמשהו‬
    ‫הכבד‪ ,‬בצלקת של הניתוח‪ ,‬ובחזה‪ ,‬במקום בו היה‬ ‫כמעט מתנצל‪„ .‬העובדת הסוציאלית הקודמת‬ ‫לא בסדר איתו‪ :‬הוא היה כל הזמן בקריזה‪ ,‬צעק‬
    ‫הקטטר הכללי‪ .‬אולגה הגנה עלי בגופה והצליחה‬ ‫שטיפלה בנו איימה כל הזמן שאנחנו לא מצליַײ‬ ‫אבל אני חושבת שכל אחד‬ ‫לנו שהוא שונא אותנו‪ .‬כשחשדנו פעם שהוא לוַײ‬
    ‫לחלץ אותי למסדרון‪ .‬הבנות רצו אחרינו‪ ,‬אבל אז‬ ‫חים לעמוד בזה‪ ,‬שצריך להפריד בינינו ולשלוח‬ ‫מאיתנו יותר בוגר ואחראי‪ .‬כל‬ ‫קח סמים וסגרנו אותו בבית‪ ,‬הוא ברח מהחלון של‬
    ‫מנהלת החטיבה ראתה אותי ואמרה לי ללכת‬ ‫אותנו לפנימיות‪ .‬ואז הגיעה הקריסה‪.‬‬ ‫החדר שלו בקומה הרביעית‪ .‬ניסינו לדבר איתו‪,‬‬
    ‫הביתה‪.‬‬ ‫„עכשיו מצבי יותר טוב‪ ,‬אבל עדיין יש ימים‬ ‫אחד במשפחה‪ ,‬אפילו מיכאל‬ ‫אבל לא היה עם מי לדבר”‪.‬‬
    ‫„כל האיזור של הכבד כאב לי‪ .‬בביתַײהחולים‬ ‫שאני לא רוצה לדבר עם אף אחד‪ ,‬מתחבאת בפיַײ‬ ‫הקטן‪ ,‬יודע לבשל‪ ,‬למשל”‬ ‫„בתקופה ההיא הוא ראה בנו אויבים שלו”‪,‬‬
    ‫גילו שהתחיל לי דימום פנימי‪ .‬אבל מבחינתי זה‬ ‫נה‪ ,‬לא יכולה לשמוע צלילים חדים‪ .‬כל השנים‬ ‫אומרת נינה‪„ .‬החברים שלו ברחוב היו בשבילו‬
    ‫היה כלום לעומת מה שהן עשו לאולגה‪ .‬כשהיא‬ ‫חיינו תחת הפחד שינסו להפריד בינינו‪ .‬בסוף‬ ‫הסמכות העליונה‪ .‬כל חיינו אז התרכזו סביב‬
    ‫שילמתי בבריאות על הפחד הזה"‪.‬‬ ‫מריה‪ .‬רק התפללנו שהיא תעבור את הניתוח‬
    ‫)המשך בעמוד ‪(4‬‬ ‫אחיה עושים הכל כדי שהיא תצא מזה‪ ,‬דואַײ‬ ‫בשלום‪ .‬אחרי זה האשמתי את עצמי שלא הקדשַײ‬

    ‫‪3‬‬ ‫‪ 24‬שעות‬ ‫יום‪ ‬שלישי‪ ,‬כ"ד‪ ‬בכסלו‪ ‬תשס"ה‪|  7.12.2004 ‬‬


    ‫„אנחנו ילדים מאושרים”‬
    ‫פעם כולם נסעו לספארי והיתה שמחה גדוַײ‬
    ‫לה‪ ,‬פעם יצאו לים עם חברים‪ .‬נינה‪ ,‬שממילא‬
    ‫לא יוצאת עכשיו מהבית‪ ,‬קוראת‪ .‬אולגה מעדיַײ‬
    ‫אין אוכל‪ .‬לנו יש אוכל‪ ,‬יש ספרים‪ ,‬יש אפילו‬
    ‫מחשב‪ .‬במשפחות של מיליונרים יש לפעמים‬
    ‫יותר בעיות”‪.‬‬
    ‫)המשך מעמוד ‪(3‬‬
    ‫חזרה הביתה‪ ,‬אחרי כמה שעותי‪ ,‬חטפתי הלם"‪.‬‬
    ‫פה ללמוד‪„ .‬אני רוצה להיות רופאה או וטרינַײ‬ ‫אלכס‪„ :‬החברים שלי בביתַײהספר אפילו‬ ‫אולגה‪„ :‬אחרי שמריה הלכה הגיעה חבורת‬
    ‫רית"‪ ,‬היא אומרת‪ .‬העובדת הסוציאלית החדשה‬ ‫מקנאים בי‪' :‬איזה כיף לך שיש לך רק אחים‪ ,‬אף‬ ‫בנות‪ .‬הן התנפלו עלי‪ ,‬הפילו אותי על הרצפה‪,‬‬
    ‫שמטפלת במשפחה הצליחה להשיג מימון לשיַײ‬ ‫אחד לא עומד על הראש'‪ .‬אבל זה לא ממש נכון‬ ‫תלשו לי שיער‪ ,‬ניסו לחנוק אותי‪ .‬כל התלמיַײ‬
    ‫עורי נגינה של מריה‪ ,‬ואלכס יילך בקרוב לצופי‬ ‫איגור‪:‬‬ ‫— לאסיפות הורים בא אחד האחים הגדולים‪ ,‬ואַײ‬ ‫דים עמדו והסתכלו‪ .‬אבל אף אחד לא התערב‪.‬‬
    ‫ים‪.‬‬ ‫ני מקשיב להם כמו לאבא ואמא"‪.‬‬ ‫בסוף מישהו צעק 'די!' לא הצלחתי לקום מהרצַײ‬
    ‫מריה משוכנעת שהיא תהיה עורכתַײדין‪.‬‬ ‫„אנחנו מחליטים‬ ‫„לא בדיוק כמו לאבא ולאמא”‪ ,‬מתקן מיַײ‬ ‫פה עד שאחד הבנים שפך עלי מים‪.‬‬
    ‫„איַײצדק מקומם אותי"‪ ,‬היא מסבירה‪ .‬גם אלכס‬
    ‫רוצה להיות עורךַײדין‪ .‬איגור רוצה להיות שף‬
    ‫מה עושים עם הכסף לפי‬ ‫כאל‪„ .‬אמא עוד יכולה לרחם עליך‪ ,‬אבל איתי‬
    ‫איַײאפשר לנהל משאַײומתן‪ .‬אני פשוט אגיד‪:‬‬
    ‫„המנהלת שחררה אותי הביתה בלי לשלוח‬
    ‫אותי לרופא של ביתַײהספר‪ ,‬בלי להזעיק משטַײ‬
    ‫מדופלם‪ .‬נינה נזהרת‪„ :‬אני רוצה קודם כל להבַײ‬ ‫הצורך‪ .‬האחים הגדולים קונים‬ ‫'תעשה את זה וזהו'‪.‬‬ ‫רה‪ ,‬כלום‪ .‬קניתי מים בקיוסק ליד תחנת המשַײ‬
    ‫ריא‪ ,‬וללכת אולי לקורס טבחים"‪.‬‬ ‫את האוכל‪ .‬דברים יקרים אף‬ ‫„אנחנו גם מטילים סנקציות במידת הצורך‪.‬‬ ‫טרה‪ ,‬כי בקושי יכולתי ללכת‪ .‬לא ראיתי ממַײ‬
    ‫מה אתם עושים אם פורצת מריבה בבית?‬ ‫בשנה שעברה‪ ,‬כשאלכס סיים את השנה עם‬ ‫טר‪ ,‬לא יכולתי לנשום‪ .‬ניידת משטרה לקחה‬
    ‫מיכאל‪„ :‬האח הכי בוגר שנמצא במקום פוַײ‬ ‫אחד לא יבקש ממילא — כולם‬ ‫ציונים גרועים‪ ,‬היתה תקופה שלא נתנו לו לצַײ‬ ‫אותי עד הבית"‪.‬‬
    ‫תר את הבעיה‪ .‬לנו יותר פשוט‪ ,‬כי אין פה אבא‬ ‫יודעים שאין כסף למותרות”‬ ‫פות בטלוויזיה ולשחק במחשב‪ ,‬אז בלית ברירה‬ ‫„זה חטא להגיד את זה‪ ,‬אבל טוב שהם מצאו‬
    ‫ואמא‪ .‬לאח ולאחות יותר קל להתערב בסכסוַײ‬ ‫הוא התחיל ללמוד והשתפר"‪.‬‬ ‫את אולגה ולא את מריה”‪ ,‬מתערבת נינה‪„ ,‬כי‬
    ‫כים‪ :‬לוקחים אחד לחדר אחד‪ ,‬את השני לחדר‬ ‫„אני לא אומרת שזה שאין הורים לא משפיע‬ ‫אולגה נערה חזקה‪ ,‬ואם היו מכים את מריה‪ ,‬עם‬
    ‫אחר‪ ,‬ונגמר העניין‪ .‬לי‪ ,‬בתור אח גדול‪ ,‬גם יכוַײ‬ ‫בכלל”‪ ,‬אומרת מריה‪„ .‬אני חושבת שכל אחד‬ ‫הכבד שלה‪ ,‬אני לא בטוחה שהיא היתה נשארת‬
    ‫לים לספר דברים שלא היית רץ לספר לאבא‬ ‫מאיתנו יותר בוגר ואחראי‪ .‬כל אחד במשפחה‪,‬‬ ‫בחיים‪ .‬בערב התחילו למריה עוויתות‪ .‬היא התַײ‬
    ‫ואמא”‪.‬‬ ‫אפילו אלכס‪ ,‬יודע לבשל‪ ,‬למשל‪ .‬לי כל הזמן‬ ‫קשתה לנשום ולקחנו אותה לחדר מיון‪.‬‬
    ‫אבא שלהם‪ ,‬איתו לא שמרו על קשר מאז‬ ‫מיכאל‪:‬‬ ‫אומרים שהחשיבה שלי יותר בוגרת משל בני‬ ‫„אחרי שלושה ימים המצב הורע עוד יותר‪.‬‬
    ‫עלו לארץ‪ ,‬נפטר לפני שלוש שנים‪ .‬על אמם‬ ‫גילי"‪.‬‬ ‫התחילו לה כאבים בחזה‪ ,‬היא לא שמעה כמעט‪.‬‬
    ‫הם לא יודעים דבר‪ .‬הם מנסים לשדר אופיטיַײ‬ ‫„כשיש מריבות האח‬ ‫אחת הבנות נישאה ועזבה את הבית‪„ .‬לי היה‬ ‫ראינו שהאוזן כחולה ממכה שקיבלה‪ .‬בבדיקות‬
    ‫מיות‪ ,‬אבל מצבם לא קל‪ :‬החורף בא ואין מספיק‬ ‫מאוד קשה עם זה”‪ ,‬מודה נינה‪„ .‬לקחו לי את‬ ‫התגלה‪ ,‬שמעוצמת המכה נקרע לה עור התוף‬
    ‫שמיכות‪ ,‬מצעים ונעליים‪ .‬מריה‪ ,‬שהגישה בקַײ‬ ‫הכי בוגר שנמצא במקום פותר‬ ‫אחד הילדים‪ ,‬ילדה אהובה מאוד”‪.‬‬ ‫והיא איבדה ‪ 60‬אחוז מהשמיעה באוזן אחת‪.‬‬
    ‫שה לקצבת נכות זמנית‪ ,‬עד שתבריא‪ ,‬גילתה‬ ‫את הבעיה‪ .‬לנו יותר פשוט‪ ,‬כי‬ ‫„זה היה טקס שלם”‪ ,‬צוחק מיכאל‪„ .‬החבר‬ ‫„בביתַײהספר הבנות שלנו אף פעם לא נחשַײ‬
    ‫שלא תוכל לקבל אותה בקרוב‪ ,‬וצריך לגייס‬ ‫שלה בא להכיר אותנו‪ ,‬ווידאתי שהוא בחור‬ ‫בו בעייתיות‪ .‬אולגה תמיד ישבה ורק למדה‪.‬‬
    ‫מאיפשהו כסף לשלם שכר דירה‪.‬‬ ‫אין פה הורים‪ .‬בתור אח גדול גם‬ ‫רציני‪ ,‬שאין צורך לשבור עצמות לאף אחד‪,‬‬ ‫אפילו פעם אחת לא קראו לנו למנהל בגלל התַײ‬
    ‫איגור‪„ :‬בעבר קיבלנו ‪ 8,000‬שקלים לחוַײ‬ ‫מספרים לי דברים שלא היו‬ ‫שהוא לא יפגע בה"‪.‬‬ ‫נהגות של מישהי מהן‪ .‬בסוף המנהלת הגיעה‬
    ‫דש‪ ,‬כולל קצבת ילדים‪ .‬אחרַײכך‪ ,‬ככל שהילַײ‬ ‫מספרים לאבא ואמא”‬ ‫על החיים הצפויים להם הם מעדיפים שלא‬ ‫אלינו הביתה והתחילה לעשות חקירות אם‬
    ‫דים התבגרו‪ ,‬קיבלנו פחות ופחות כסף‪ .‬היום‬ ‫לדבר‪„ .‬קודם אני צריך לסדר את הבנות”‪ ,‬מתַײ‬ ‫מריה היתה זו שהרביצה”‪.‬‬
    ‫מקבלים ביטוח לאומי ‪ 2,400‬שקלים‪ 600 ,‬שקל‬ ‫בדח איגור‪„ .‬חוץ מזה‪ ,‬אני לא תקוע בבית ‪24‬‬ ‫אולגה עברה לתיכון אחר‪ ,‬ומריה כבר חודש‬
    ‫קצבת ילדים על שלושה קטינים‪ ,‬ואני מקבל‬ ‫שעות‪ .‬יש זמן גם לחברים"‪.‬‬ ‫יושבת בבית‪ ,‬כי הכאבים לא מאפשרים לה ללכת‬
    ‫‪ 400‬שקל מהצבא וסיוע בשכר דירה‪ .‬המשכורת‬ ‫את כל מה שמיכאל מרוויח הוא מביא למשַײ‬ ‫לביתַײהספר‪ .‬עכשיו המשפחה שוקלת לתבוע את‬
    ‫של מיכאל לא קבועה‪ ,‬כי זה תלוי באחוזים‬ ‫פחה‪ .‬גם איגור תורם את משכורת החייל שלו‪.‬‬ ‫ביתַײהספר‪„ .‬ההתנהגות של המנהלת אחרי מה‬
    ‫שהוא מקבל‪ .‬ביחד יש לנו משהו כמו ‪4,200‬‬ ‫מריה ואולגה‪ ,‬שעבדו בקיץ בתור שמרטפיות‪,‬‬ ‫שקרה היתה מקוממת”‪ ,‬הם אומרים‪„ ,‬ואנחנו‬
    ‫שקל‪ ,‬שמתוך זה אנחנו צריכים לשלם ‪ 600‬דוַײ‬ ‫נתנו חלק מהכסף למשפחה‪.‬‬ ‫פשוט רוצים שהאלימות הזאת תיפסק”‪.‬‬
    ‫לר בחודש שכר דירה‪ .‬לא פשוט עכשיו"‪.‬‬ ‫איגור‪„ :‬אנחנו מחליטים מה עושים עם הכַײ‬
    ‫לאחרונה‪ ,‬כשגברה המצוקה הכלכלית‪,‬‬ ‫סף לפי הצורך‪ .‬האחים הגדולים קונים את האוַײ‬ ‫החברים מקנאים‬
    ‫הציעו לילדים לוותר על החונכת שלהם‪ ,‬שמקַײ‬ ‫כל‪ .‬אם צריך משהו בענייני נשים‪ ,‬הבנות הולַײ‬
    ‫בלת שכר מהשירות הסוציאלי‪ ,‬ולקבל במקום‬ ‫כות לאחות הגדולה‪ ,‬ואם הבנים צריכים משהו‬ ‫מהעירייה שבתחומה נמצא ביתַײהספר נמסר‬
    ‫זה את הכסף‪ .‬איגור‪„ :‬אמרנו 'אם היו לוקחים‬ ‫הם באים אלי או למיכאל‪ .‬כשמדובר בקניות‬ ‫בתגובה‪„ :‬הנהלת ביתַײהספר התייחסה בחומרה‬
    ‫לכם אמא ובמקומה מציעים כסף‪ ,‬הייתם לוקַײ‬ ‫גדולות‪ ,‬כמו מכשיר לאינהלציה בשביל אלכס‬ ‫רבה לתקרית ועירבה את כל הגורמים המוסמַײ‬
    ‫חים?' ברור שסירבנו"‪.‬‬ ‫שסובל מאסטמה‪ ,‬מחליטים ביחד‪ .‬דברים יקרים‬ ‫כים‪ .‬מנהלת החטיבה עשתה מאמץ כן ואמיתי‬
    ‫„למרות המשברים שפקדו אותם ומצבה של‬ ‫אף אחד לא יבקש ממילא — כולם יודעים שאין‬ ‫להשאיר את הבנות בביתַײהספר‪ ,‬אולם הן ביקשו‬
    ‫נינה‪ ,‬אני בטוחה שהם ייצאו מזה”‪ ,‬מסכמת החוַײ‬ ‫כסף למותרות — אבל נעלי ספורט בַײ‪ 50‬שקל‪,‬‬ ‫לעבור לביתַײספר אחר‪ .‬אם הן ישנו את דעתן‬
    ‫נכת גלינה‪„ .‬נינה היא בחורה מאוד חזקה‪ .‬כל‬ ‫את זה אפשר לקנות"‪.‬‬ ‫בנושא‪ ,‬תשמח הנהלת ביתַײהספר להחזירן לליַײ‬
    ‫המשפחה מתמודדת עם הצרות באומץ‪ ,‬ואפילו‬ ‫מודים סדירים ולהעניק להן את כל הסיוע הנדַײ‬
    ‫במצב הנוכחי‪ ,‬עם כל הקשיים‪ ,‬איַײאפשר לקַײ‬ ‫חלומות על העתיד‬ ‫רש‪ .‬הנערה המכה הושעתה למספר ימים מלימוַײ‬
    ‫רוא להם משפחת מצוקה‪ .‬הילדים האלה מדהיַײ‬ ‫דיה‪ ,‬וביתַײהספר פועל יחד עם משרד החינוך‪,‬‬
    ‫מים אותי כל יום מחדש"‪¬ .‬‬ ‫הם נהנים להיות ביחד‪ .‬הבנות רוקמות‪ ,‬סורַײ‬ ‫העירייה והשירות הפסיכולוגי למציאת מענה‬
    ‫גות‪ ,‬מציירות‪ ,‬עושות חרוזים‪ .‬אלכס למד לבד‬ ‫לצרכיה במסגרת חינוכית חלופית”‪.‬‬
    ‫לקרוא ברוסית‪„ .‬הוא ניגש אלינו‪ ,‬שאל אות‬ ‫החיים לא פינקו אותם‪ ,‬אבל אין בהם טיפת‬
    ‫אות‪ ,‬ועכשיו קורא לבד ספרים ברוסית מהספַײ‬ ‫מרירות‪„ .‬מה יש לנו להתלונן?” מתפלא מיַײ‬
    ‫רייה המשפחתית"‪ ,‬מתגאות האחיות‪.‬‬ ‫כאל‪„ .‬יש משפחות עם אבא ואמא‪ ,‬אבל לילדים‬

    ‫שניים מהאחים‪ :‬אלכס‪,‬‬


    ‫הצעיר מכולם‪ ,‬ואולגה‬

    ‫יום‪ ‬שלישי‪ ,‬כ"ד‪ ‬בכסלו‪ ‬תשס"ה‪7.12.2004 ‬‬ ‫|‬ ‫‪ 24‬שעות‬ ‫‪4‬‬

    You might also like