Anatomy and physiology

© Dr. Edna Meilin 2

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬
 ‫הרמות המבניות של האורגניזם‬
‫• הרמה הכימית – כוללת את כל האטומים‬
‫והמולקולות בגוף‪ .‬אטומים מתגבשים למולקולות‬
‫)חלבונים‪ ,‬סוכרים‪ ,‬שומנים‪ ,‬ויטמינים(‬
‫• הרמה התאית – הרמה הבסיסית‪ ,‬המבנית‬
‫והתפקודית הקטנה ביותר באדם‪ .‬בגוף מספר רב‬
‫של סוגי תאים‬
‫• רמת הרקמות – קבוצה של תאים אשר בדרך כלל‬
‫מקיימים שיתוף פעולה בכדי ליצור תפקודים‬
‫ספציפיים‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬
 ‫תאים וסדרי גודל‬

‫קיימים סוגים רבים של תאים‪,‬‬

‫המבצעים תפקידים שונים‬
‫לתאים השונים גדלים שונים וצורות‬
‫שונות‬
‫אולם לכולם מבנה בסיסי‬
‫דומה‬
‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬
 ‫תאים מודדים ביחידות של‬
‫מיקרומטר‬
‫מיקרו = מיליונית‬
‫מיקרומטר = מיליונית המטר = אלפית‬
‫המילימטר‬
‫=‪1µm= 0.001mm‬‬ ‫‪0.000,001m‬‬

‫התמונות הבאות צולמו כולן‬

‫במיקרוסקופ אלקטרונים והן מוגדלות‬
‫פים רבים מן המציאות‪.‬‬‫כאן פי אל ִ‬
‫הצבעים‪ ,‬כמובן אינם אמיתיים והם‬
‫צביעת מחשב‪.‬‬
‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬
‫‪ -‬אורכו מגיע ל‪ 1000 -‬מ”מ )‪ 1,000,000‬מיקרומטר‬ ‫א עצב‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫שריר‪ -‬אורכו מגיע ל‪ 10 -‬מ”מ )‪10,000‬מיקרומטר(‬ ‫תא‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫אישה ‪ -‬קוטרו כ‪ 0.1 -‬מ”מ ) ‪100‬מיקרומטר(‬ ‫תא ביצה של‬
‫אורכו מגיע ל‪ 0.004 -‬מ”מ ) ‪ 4‬מיקרומטר(‬ ‫תא זרע של גבר ‪-‬‬

‫תא זרע‬

‫תא‬
‫ביצה‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

‫קוטרו כ‪ 0.02 -‬מ”מ )‪ 20‬מיקרומטר(‬ ‫תא אפיתל לחי ‪-‬‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫תאי דם אדומים )של אדם(‬
‫קוטרו של תא אחד כ‪ 0.009 -‬מ”מ ) ‪ 9‬מיקרומטר(‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫שלושה תאי חיידק )סטפילוקוקוס(‬
‫קוטרו של תא אחד כ‪ 0.002 -‬מ”מ )‪ 2‬מיקרומטר(‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫גודלם היחסי של התאים‬

‫למרות צורותיהם השונות של התאים‪ ,‬לכולם מבנה‬

‫בסיסי דומה‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫התא ‪The cell -‬‬
‫התא‪ ,‬הוא מבנה הקטן ביותר המקיים את כל‬
‫פעילות החיים‪ .‬תאים שונים נבדלים בגודל‪,‬‬
‫צורה‪ ,‬מיקום‪ ,‬דרישות כימיות ופעילות‪.‬‬

‫התא הוא גם יחידת מבנה‬

‫וגם יחידת תפקוד‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫תכונות אופייניות לתאים‬
‫קיום אינפורמציה גנטית‬ ‫•‬
‫מימוש אינפורמציה זו בדייקנות‬ ‫•‬
‫הכפלת הגנום וחלוקתו בין תאי הבת‬ ‫•‬
‫חלופה מתמדת ))‪ ,turn over‬התחדשות ברמת התא‬ ‫•‬
‫והרקמה יצירה והרס בצורה מתוכננת‬
‫כושר הסתגלות )‪ – (homeostasis‬שמירה על תפקוד‬ ‫•‬
‫למרות תנאים חיצוניים משתנים )טמפ'‪ ,‬רמת גלוקוז(‬
‫כושר יצור עצמי של רוב מרכיבי התא מחומרי מוצא‬ ‫•‬
‫פשוטים )‪(metabolism‬‬
‫מידור ) ‪compartmentalization) -‬בעזרת קרומים ביחס‬ ‫•‬
‫לסביבה החיצונית‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫אבני הבניין של התא – תרכובות‬
‫אורגניות‬
‫מאקרומולקולות – )מולקולות גדולות(‪:‬‬
‫שומנים – ‪Lipids‬‬
‫חלבונים – ‪Proteins‬‬
‫פחמימות – ‪Carbohydrates‬‬
‫חומצות גרעין – ‪Nucleotides‬‬
‫בנוסף התא מכיל מים‪ ,‬מינרלים וויטמינים‪.‬‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 Sugars Polysaccharides
Fatty acids Fats/Lipids
Amino acids Proteins
Nucleotides Nucleic acids

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫‪ .1‬פחמימות ‪Carbohydrates -‬‬
‫מקור האנרגיה העיקרי של התא‪ .‬הקבוצה כוללת סוכרים‬
‫פשוטים וסוכרים מורכבים‪.‬‬

‫חד–סוכרים )‪ – (monosaccharide‬גלוקוזה‪ ,‬פרוקטוזה‪,‬‬

‫גאלקוז‬
‫דו‪-‬סוכרים ‪ – ((disaccharides‬סוכרוז‪ ,‬מלטוז‪ ,‬לקטוז‬
‫רב‪-‬סוכרים ))‪ – polysaccharides‬עמילן‪ ,‬גליקוגן וצלולוז‬
‫פוליסכרידים מורכבים‪:‬‬
‫גליקופרוטאינים = פוליסכריד ‪ +‬חלבון‬
‫גליקוליפידים = פוליסכריד ‪ +‬שומנים‬
‫פחמימות יוצרות את שלד המולקולה הנושאת את‬
‫האינפורמציה הגנטית‬
‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬
 ‫פחמימות‬
‫בנויים מ ‪ -,C, H‬ו‪O -‬‬
‫יחס של פחמן אחד לכל מולקולת מים‬
‫גלוקוז מכיל ‪ 6‬אטומי פחמן ו‪ 6 -‬מולקולות מים‬
‫מקור אנרגיה ליצירת ‪ATP‬‬
‫‪ 2-3%‬ממשקל הגוף‬
‫גליקוגן נאגר בכבד וברקמות השריר‬
‫פחמימות יוצרות את שלד המולקולה של‬
‫ה‪ DNA-‬וה‪RNA -‬‬
‫)סוכר הדהאוקסיריבוז והריבוז(‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫‪Monosaccharides and Disaccharides:‬‬
‫‪Sugars‬חד סוכרים ודו סוכרים –‬
‫חד סוכרים – אבן הבניין של הפחמימות‪ ,‬מכילים בין ‪ 3-7‬אטומי פחמן‬
‫וכוללים‬
‫את גלוקוז‪ ,‬הספק העיקרי של האנרגיה בגוף‬

‫האדם יכול לספוג רק חד סוכרים פשוטים ללא עיכול נוסף במעי הדק‬

‫גלוקוז נמצא בסירופים ובדבש‬

‫פרוקטוז נמצא בפירות‬
‫גלאקטוז נמצא במוצרי חלב‬

‫דו סוכרים מורכבים משני חד סוכר שהתחברו יחד בראקצית דהדרציה‪ .‬הם‬
‫יכולים להתפרק בחזרה לסוכרים פשוטים בעזרת ראקצית‬
‫הידרוליזה‪.‬‬
‫למשל גלוקוז ופרוקטוז יוצרים סוכרוז ‪ -‬הסוכר הלבן‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫דו סוכרים‬
‫התחברות של שני חד סוכרים בעזרת ריאקצית דהידרציה‪ ,‬תוך‬
‫שחרור של מולקולת מים‬
‫סוכרוז = גלוקוז ופרוקטוז‬
‫מאלטוז = גלוקוז ‪ +‬גלוקוז‬
‫לקטוז = גלוקוז ‪ +‬גאלקטוז‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫‪ – Polysaccharides‬רב סוכרים‬
‫רב‪ -‬סוכרים הם הסוכרים הגדולים ביותר ויכולים להכיל עשרות עד‬
‫מאות חד סוכרים המחוברים ביניהם‬

‫הרב סוכרי העיקרי בגוף הוא הגליקוגן המאוחסן בכבד ובשרירי‬

‫השלד‬

‫כשיש ירידה ברמת הגלוקוז בדם‪ ,‬גליקוגן עובר הידרוליזה חזרה‬

‫לגלוקוז‪ ,‬אשר משוחרר מהכבד לזרם הדם‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫‪ .2‬שומנים ‪Lipids -‬‬
‫תפקיד‪ :‬אגירת אנרגיה‪ ,‬בניית קרומי תאים‪ ,‬בידוד‪ ,‬בניית‬
‫הורמונים )העברת אותות( ועוד‬
‫מבנה ‪ :‬שרשרות של חומצות שומן ‪ -‬שרשרת פחמנית‬
‫ארוכה שבקצה שלה קבוצה קארבוקסילית ))‪COOH‬‬
‫תכונות חשובות‪ :‬בלתי מסיסים במים‪ .‬רק שומנים קטנים נמסים בדם‬

‫בחומצות שומן רוויות )‪ (saturated‬כל הקשרי הפחמן הם‬

‫קשרים קוונטים יחידים‬
‫חומצות שומן בלתי רוויות ))‪ unsaturated‬הן שרשרות שיש‬
‫להן לפחות קשר כפול אחד בין ‪ 2‬פחמניים‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫‪ - Lipids‬שומנים‬
‫השומנים‪ ,‬כמו הפחמימות‪ ,‬מכילים פחמן מימן וחמצן‬
‫אך לא ביחס של ‪ 1:2‬של מימן לחמצן‬
‫הם בעלי מעט קשרים פולארים‬
‫הידרופובים‬
‫אינם מסיסים במסיסים פולארים כמו המים‬
‫מתחברים לחלבונים )ליפופרוטאינים( על מנת שיוכלו להיות‬
‫מעוברים בדם‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫‪ - Triglycerides‬טריגליצרידים‬
‫טריגליצרידים הם השומנים הנפוצים ביותר בגוף ומספקים הגנה‪,‬‬
‫בידוד ואנרגיה )הן זמינה והן אגורה(‬

‫בטמפרטורת החדר‪ ,‬הטריגליצרידים יכולים להיות מוצקים )שומנים( או‬

‫נוזליים )שמנים(‬
‫טריגליצרידים מספקים יותר מפי שתים אנרגיה פר גרם לעומת‬
‫פחמימות וחלבונים‬
‫אגירת הטריגליצרידים אינה מוגבלת‪ ,‬צריכת יתר של פחמימות‪,‬‬
‫חלבונים או שומנים גורמת ליצור של טריגליצרידים ואגירתם ברקמות‬
‫השומן‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫טריגליצרידים‬

‫הטריגליצרידים מורכבים ממולקולת גליצרול אליה מחוברת שלוש מולקולות של‬

‫חומצות שומן‬
‫חומצות השומן מתחברות בעזרת ריאקצית דהידרציה‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫‪Saturation of Triglycerides‬רוויה ‪-‬‬
‫של טריגליצרידים‬
‫מידת הרוויה של טריגליצרידים נקבעת על פי הכמות של הקשרים‬
‫הקוולנטיים הכפולים הקיימים במולקולה‬
‫שומנים רווים הם טריגליצרידים המכילים רק קשרים קולטנים בודדים‬
‫בין אטומי הפחמן של חומצות השומן‪ ,‬כל אטום פחמן רווי באטום‬
‫מימן ‪ -‬שומן‬
‫שומנים לא רווים )‪ (Monounsaturated‬מכילים קשר כפול אחד‪,‬‬
‫ונוטים להיות נוזליים בטמפרטורת החדר –שמן תירס ושמן חמניות‬
‫חומצות שומן רב בלתי רוויות )‪ ( Polyunsaturated‬מכילות עוד‬
‫פחות מימנים ויותר קשרים כפולים – שמן זית ושמן בוטנים‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫פוספוליפידים ‪Phospholipids -‬‬
‫פוספוליפידים הם מרכיבים חשובים בממברנת התאים‬
‫הם בעלי תכונות אמפיפטיות‪ ,‬בעלי אזורים קוטביים‬
‫ולא קוטביים‬
‫בעלי ראש קוטבי‬
‫קבוצת פוספט )‪ (PO4-3‬ומולקולת גליצרול‬
‫יוצרים קשרי מימן עם המים‬
‫שתי חומצות שומן לא קוטביות בזנב המולקולה‬
‫המגיבות רק עם שומנים‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫התכונות הכימיות של פוספוליפידים‬
‫‪head‬‬ ‫‪tails‬‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫‪Steroids‬סטרואידים ‪-‬‬
‫הסטרואידים הם בעלי מבנה הכולל ארבע טבעות‬
‫פחמניות‬
‫הקבוצה כוללת בתוכה‪:‬‬
‫הורמוני מין‬
‫מלחי מרה‬
‫כמה ויטמינים‬
‫כולסטרול‪ ,‬המשמש גם כמרכיב חשוב במבנה‬
‫הממברנה הפלסמטית‬
‫וגם כחומר גלם המשמש ליצור של סטרואידים אחרים‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫המבנה הארבע טבעתי של‬
‫הסטרואידים‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫‪ .3‬חלבונים ‪-‬‬
‫נוסחא כללית של חומצת א‬
‫‪Proteins‬‬
‫כל החלבונים בנויים‬ ‫•‬
‫אזור קבוע בכל‬ ‫מיחידות מבנה‬
‫החומצות‬ ‫הנקראות‪ :‬חומצות אמינו‬
‫האמיניות‬
‫• בטבע ידועות כ‪20 -‬‬
‫חומצות אמיניות השונות זו‬
‫שייר שמשתנה בין החומצות השונות‬
‫מזו בשייר‪R‬‬
‫• חומצות האמינו‬
‫לזו בקשר‬ ‫קשר‬
‫קשורות זו‬
‫פפטידיפפטידי‬
‫הנקרא קשר‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫חלבונים‬
‫החלבונים בונים את הגוף‪ ,‬מווסתים תהליכים‪,‬‬
‫מספקים‬
‫הגנה‪ ,‬עוזרים לשרירים להתכווץ‪ ,‬מעבירים חומרים‬
‫ומשמשים כאנזימים‬
‫חלבונים תמיד בנויים מפחמן מימן חמצן וחנקן‬
‫מהווים כ‪ 12-18%-‬ממשקל הגוף‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫חלבונים‬
‫חלבונים נוצרים כתוצאה מחיבור בין ‪ 20‬חומצות‬
‫אמינו שונות‬
‫בקשר קוולנטי הנקרא קשר פפטדי‬
‫די פפטיד )‪ (dipeptide‬נוצר מחיבור של שתי‬
‫חומצות‬
‫אמינו‬
‫שרשרות פוליפטטידיות נוצרות מחיבור של ‪10-‬‬
‫‪ 2000‬חומצות‬
‫אמינו‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫רמות ארגון של חלבון‬
‫לחלבון מספר רמות ארגון‪:‬‬
‫מבנה ראשוני – רצף חומצות אמינו‬
‫מבנה שניוני – פיתולים המיוצבים בעזרת‬
‫קשרי מימן‬
‫מבנה שלישוני – קיפולים נוספים וקשרים‬
‫בין שיירים –‪ R‬השונים‬
‫מבנה רבעוני – צרוף של מספר שרשרות‬
‫פוליפפטידיות‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

‫מבנה שניוני ‪ -‬סליל בצורת אלפא הליקס‬
‫מבנה שניוני מתייחס לבניית מבנים‬
‫מרחביים בעלי יחידה חוזרת‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫מבנה שניוני – אלפה הליקס‬

‫קשרי מימן‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫דפי ביתא – צורה נוספת לארגון‬
‫מבנה החלבון‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫מבנה ראשוני שניוני ושלישוני של‬
‫מבנה שלישוני ‪ -‬מתייחסחלבון‬
‫למבנה החלבון המושרה‬
‫על ידי קשרים הנוצרים בין שיירי חומצות‬
‫אמיניות המרוחקים זה מזה ברצף הקווי‪ .‬מדובר‬
‫בהתקפלות תלת‪-‬ממדית של השרשרת‬
‫הפוליפפטידית‪ .‬נוצר קשר בין שייר ה‪ R-‬של‬
‫חומצות האמינו השונות‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫קשר די סולפידי – יצירת מבנה שלישוני‬
‫יציב‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫רמות ארגון של‬
‫חלבון‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫תפקידי החלבונים‬
‫המגוון הרחב במבנה החלבונים‬
‫הינו היסוד לטווח הרחב של‬
‫תפקידיהם‪:‬‬
‫התגובות הכימיות )בניה ופירוק(‬ ‫‪ .1‬אנזימים ‪ -‬זרזים ביולוגיים‪ -‬רוב‬
‫המתרחשות במערכות ביולוגיות מזורזות על ידי אנזימים‬
‫• אנזימים מזרזים את התגובות הכימיות לפחות פי מיליון‬
‫‪ .2‬חלבונים מבניים‪ -‬חלבונים הממלאים תפקידים מבניים בתא‬
‫‪ .3‬חלבונים מווסתים – הורמונים )אינסולין(‬
‫‪ .4‬חלבונים מובילים – המוגלובין‬
‫‪ .5‬חלבונים מגנים – חלבוני מערכת החיסון‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫אנזימים‬
‫אנזימים הוא זרז ביולוגי‪ ,‬הוא מזרז הפיכת סובסרט לתוצר‪.‬‬ ‫•‬
‫האנזים הוא ספציפי לסובסרט – אנזים אחד לסובסטרט אחד‬
‫הסובסרט נקשר לאתר הפעיל של האנזים ויוצר תצמיד‬ ‫•‬
‫אנזימים מאיצים את ההגעה לשיווי משקל כימי במערכת סגורה‪.‬‬ ‫•‬
‫במערכת פתוחה הריאקציה תלך לכיוון התוצר‬
‫פעילות הזירוז של האנזימים מוסברת בהפחתת אנרגיית שפעול‬ ‫•‬
‫הנדרשת לתהליך‬
‫קצב הזירוז יכול להגיע לפי מיליון לפחות‬ ‫•‬
‫לאנזימים יש טווח פעילות אופטימאלי של ‪ pH‬וטמפרטורה‬ ‫•‬
‫האנזים אינו עובר שינוי כימי קבוע‪ ,‬ואינו משתנה במהלך התגובה‬ ‫•‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫פעולת זרז‬
‫•‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫‪Enzyme Functionality‬פעולת –‬
‫הזרז‬
‫מאוד ספציפי ויעיל‬
‫מעלה את מהירות‬
‫הריאקציה עד‬
‫פי עשרה בליון‬
‫נמצא תחת בקרה תאית‬
‫קצב יצירה של האנזים‬
‫עיכוב אנזימטי‬
‫הפרשה של אנזימים לא‬
‫פעילים‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫אנזימים‬

‫אתר הפעולה הוא‬

‫קטן ובעל מבנה‬
‫מרחבי שלישוני‪.‬‬
‫הסובסרט המתאים‬
‫נקשר לאתר זה‬
‫בצורה חלשה‬
‫מולקולה שאינה‬
‫סובסרט הנקשרת‬
‫לאנזים נקראת‬
‫מעכב‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫גורמים נוספים המשפיעים על הפעילות‬
‫האנזימתית‬

‫ישנם אנזימים המופרשים בצורה לא פעילה‪ ,‬הדורשים‬

‫הוספה או הורדה של יחידה על מנת שיוכלו לפעול‬
‫• קו אנזים‪ -‬מולקולה הנקשרת לפרו‬
‫אנזים )אנזים לא פעיל( וגורמת לו‬
‫להיות פעיל‬
‫‪+‬‬
‫אנזים‬ ‫קו אנזים‬ ‫)פרו אנזים‬
‫פעיל(‬

‫‪+‬‬
‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬
 ‫גורמים המשפיעים על פעילות‬
‫אנזימתית‬
‫כל גורם שישפיע על מבנה האנזים )באתר‬
‫הפעיל(‪ ,‬ישפיע על פעולתו‪.‬‬
‫‪ pH‬רמת החומציות משפיעה על המבנה ‪-‬‬
‫‪.‬המרחבי של האנזים‬
‫לכל אנזים רמת חומציות אופטימאלית‬
‫לפעילותו‬
‫• פפסין פעיל בקיבה ‪pH 3‬‬
‫• טריפסין פעיל במעי הדק ‪pH 8‬‬
‫שניהם מפרקים חלבונים במערכת‬
‫העיכול‪ ,‬אך טווחי הפעולה שלהם‬
‫כמעט ולא חופפים‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫טמפרטורה‬
‫לכל אנזים טמפרטורה אופטימאלית לפעילותו‪.‬‬
‫בטמפרטורות גבוהות מהטמפרטורה האופטימאלית‬
‫עובר האנזים דנטורציה בהדרגה עד להפסקת פעולתו‪.‬‬

‫בטמפרטורות נמוכות מהטמפרטורה האופטימאלית יש‬

‫הגברה של הפעילות האנזימתית עם העלייה‬
‫בטמפרטורה‪ ,‬זאת משום שקצב תנועת החומרים עולה‬
‫וכך עולה הסיכוי למפגש בין אנזים לסובסטרט‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫גורמים נוספים המשפיעים על פעילות אנזימתית‬
‫הם גורמים המשפיעים על הסיכוי למפגש‬
‫בין אנזים לסובטרט‪:‬‬
‫‪ .1‬טמפרטורה – כפי שראינו מקודם ‪ ,‬ככל שעולה‬
‫הטמפרטורה עד לטמפרטורה המיטבית ‪ ,‬עולה קצב‬
‫הפעילות האנזימתית‪.‬‬
‫‪ .2‬ריכוז הסובסטרט )מצע( – ככל שעולה ריכוז‬
‫הסובסטרט עולה קצב הפעילות האנזימתית‪ ,‬עד‬
‫לנקודת הרוויה שממנה ואילך אין שינוי בקצב‬
‫קצב הפעילות האנזימתית‪.‬‬

‫הריאקציה עם העלייה בריכוז הסובסטרט‬

‫ריכוז הסובסטרט‬
‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬ ‫הגורם המעכב הוא כמות‬
 ‫‪ .3‬ריכוז האנזים – ככל שעולה ריכוז‬
‫האנזים ‪ ,‬עולה קצב הריאקציה‬
‫האנזימתית‪ ,‬עד לנקודת הרוויה שממנה‬
‫ואילך עליה בריכוז האנזים לא גורמת‬
‫לעליה בקצב הריאקציה‬
‫קצב הפעילות האנזימתית‬

‫ריכוז האנזים‬
‫הגורם המעכב הוא כמות הסובסטרט‬
‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬
 ‫בקרה על פעילות האנזימים‬
‫מעכבים – מולקולות המעכבות את‬
‫פעילות האנזים‪:‬‬

‫מעכב לא תחרותי – נקשר לאנזים במקום שאינו‬

‫האתר הפעיל ומונע את פעילות האנזים )גורם‬
‫לשינוי במבנה המרחבי(‬

‫מעכב תחרותי – נקשר לאנזים באתר הפעיל ומונע‬

‫את התקשרות האנזים לסובסטרט‪ .‬המעכב‬
‫התחרותי מתחרה עם הסובסטרט על האתר הפעיל‬
‫של האנזים‬
‫דומהצפת בלבד‬
‫למעכבים תחרותיים בד"כ יש מבנה מרחבי לשימוש מכללת‬
 ‫בקרה על פעילות האנזימים‬
‫• בקרה ברמת יצור האנזים )מקום‪ ,‬כמות‪ ,‬תנאים(‬
‫• בקרה ברמת פעילות של האנזים‪:‬‬
‫‪ .1‬בקרה בעזרת קו פקטורים ופרו‪-‬אנזימים‬
‫‪ .2‬בקרה בעזרת מעכבים ‪ -‬באמצעות התוצר הסופי‬
‫• משוב שלילי – תוצר המסלול מעכב את התהליך‬
‫• במשוב חיובי ‪ -‬תוצר המסלול מזרז את התהליך‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

‫חוסר באנזים יכול לגרום‬
 ‫‪ .4‬חומצות גרעין ‪-‬‬
‫‪Nucleotides‬‬
‫חומצות גרעין הן מולקולות אורגניות ענקיות המכילות פחמן‪,‬‬
‫מימן‪ ,‬חמצן‪ ,‬חנקן ופוספט‬
‫ישנן ‪ 2‬סוגי חומצות גרעין‪ DNA :‬ו‪RNA -‬‬
‫חומצות הגרעין מורכבות מנוקלאוטידים‪ ,‬שכל נוקלאוטיד מורכב‬
‫משלושה חלקים‪:‬‬
‫‪ .1‬בסיס חנקתי – ‪ 4‬סוגים‬
‫‪ .2‬פנטוז – סוכר טבעתי בעל ‪ 5‬פחמנים )ריבוז או דאוקסיריבוז(‬
‫‪ .3‬פוספט‬
‫בסיסי ה‪ DNA-‬הם אדנין )‪ ,(A‬טימין )‪ ,(T‬ציטוזין )‪ (C‬וגוואנין )‪.(G‬‬
‫ה‪ RNA -‬מכיל אורציל )‪ (U‬במקום טימין )‪(T‬‬
‫‪-A‬ו ‪ G‬בעלות טבעות כפולות הנקראות ‪ -‬פורינים‪purines‬‬
‫‪ T,C, U‬בסיסים קטנים בעלי טבעת אחת הנקראת ‪ -‬פירימדינים‪pyrimidines‬‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫‪. – DNA‬חומצת הגרעין המכילה את החומר התורשתי‬
‫‪Dioxyribose Nucleic Acid‬‬
‫• בנויה בצורת סליל כפול ‪ double helix‬כאשר כל‬
‫סליל מורכב מנוקלאוטידים המחוברים בשרשרת‪.‬‬
‫• חיבורי הבסיסים הם תמיד ‪ A‬ל ‪ T‬ו‪ C-‬ל‪.G-‬‬
‫• סליל אחד ב‪ DNA-‬משלים את הסליל השני – מה‬
‫שמאוד חיוני לשכפול ה‪DNA.-‬‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫מבנה ה‪DNA -‬‬
‫מכיל ‪ C, H, O, N‬ופוספט‬
‫כל גן מהחומר התורשתי שלנו‬
‫מקודד ליצירת חלבון מסוים‬
‫מולקולה של ‪ DNA‬היא בעצם‬
‫שרשרת של נוקלאוטידים‬
‫נוקלואוטיד מכיל‪:‬‬
‫בסיס חנקתי )‪(A-G-T-C‬‬
‫סוכר פנטוז‬
‫קבוצת פוספט‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫‪RNA‬חומצת גרעין המכילה חומר מידע תורשתי –‬
‫ומשמשת לקידוד חלבונים‪Ribose Nucleic Acid .‬‬
‫• בנויה מסליל אחד בלבד‬
‫• בסיס הסוכר הוא ריבוז‬
‫• מכיל בסיס אורציל במקום טימין‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬
 ‫מבנה ה‪RNA-‬‬
‫שונה מה‪DNA-‬‬
‫סליל בודד‬
‫ריבוז במקום דהאוקסי ריבוז‬
‫אוריציל במקום טימין‬
‫יש כמה סוגים של ‪ RNA‬בתוך התא‪ ,‬שלכל אחד‬
‫מהם תפקיד ייחודי‬
‫‪messenger RNA‬‬
‫‪ribosomal RNA‬‬
‫‪transfer RNA‬‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫‪ATP – Adenosine triposphate‬‬
‫‪.ATP‬הוא נוקלאוטיד המשמש לנשיאת אנרגיה בתא‬
‫• מורכב מאדנין ‪ +‬ריבוז‪ +‬שרשרת של ‪ 3‬פוספטים‪.‬‬
‫הוספת הפוספט השלישי צורכת אנרגיה אשר‬
‫משתחררת כאשר שוברים את הקשר וכך מתבצעת‬
‫העברת האנרגיה ממקום אחד למקום אחר‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬

 ‫‪(Adenosine Triphosphate (ATP‬‬
‫ה‪ ATP‬הוא המטבע האנרגטי של מערכות החיים‪.‬‬
‫מאפשר לאחסן זמנית אנרגיה שהתקבלה מריאקציה אקסוגנית קטבולית‬
‫ולהעבירה לפעילות תאיות הדרושות אנגריה‪ ,‬כמו התכווצות שרירים‪,‬‬
‫תנועת מבנים בתוך התא ותנועה של אברונים‬

‫מורכב משלוש קבוצות פוספט הקשורות לאדנוזין‪ ,‬המורכב מאדנין‬

‫וריבוז )סוכר(‬

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬