‫הודעה לעיתונות – לפרסום מיידי‬

‫‪ 11‬באפריל‪2011 ,‬‬

‫היועץ המשפטי של "יש דין" בפני ועדת טירקל‪:‬‬

‫"התחקיר המבצעי פשט את הרגל וגורם נזק אדיר למדינת ישראל"‬

‫עו"ד מיכאל ספרד‪ ,‬היועץ המשפטי של ארגון זכויות האדם "יש דין"‪ ,‬הוזמן להופיע בפני ועדת‬
‫טירקל‪ ,‬הוועדה הציבורית הבוחנת את אירועי המשט לעזה‪ .‬בעדותו בפני הוועדה‪ ,‬הבהיר ספרד‬
‫כי בכל מצב של פגיעה באזרח פלסטיני במצב שאינו לוחמתי‪ ,‬יש צורך לפתוח בחקירת מצ"ח‬
‫מיידית‪ .‬בתום דבריו‪ ,‬הודה לו חבר הוועדה מרחב‪ :‬הדברים שאמרת חשובים מאוד‬
‫"כשאזרח פלסטיני נהרג‪ ,‬הכבוד כלפי חייו מחייב אותנו לפתוח בחקירה מיידית" – כך אומר הבוקר )יום‬
‫ב'( עורך הדין מיכאל ספרד‪ ,‬היועץ המשפטי של ארגון זכויות האדם "יש דין"‪" .‬חקירה אינה ענישה‪ ,‬היא‬
‫אינה צריכה לפגוע בלוחמים המעורבים‪ .‬דווקא התחקירים המבצעיים שמזכים את הלוחמים משאירים‬
‫מעליהם עננה לכל חייהם"‪.‬‬

‫ספרד הופיע היום בפני ועדת טירקל‪ ,‬הוועדה הציבורית לבחינת האירוע הימי שהתרחש ב‪ 31-‬במאי ‪2011‬‬
‫)"אירוע המרמרה"(‪ .‬זאת‪ ,‬לאחר שהוועדה ביקשה מארגון "יש דין" לספק לה חוות דעת ולהעיד בדיוניה‪.‬‬
‫ועדת טירקל הוסמכה לבדוק האם מדינת ישראל עומדת בחובותיה לבדוק ולחקור תלונות על הפרת‬
‫המשפט הבינלאומי‪.‬‬

‫במהלך עדותו בוועדה‪ ,‬התייחס עו"ד ספרד לנייר העמדה שהגישה הפרקליטות הצבאית לוועדה‪ ,‬שבו פרשה‬
‫את עמדתה בנוגע להתאמה של מנגנוני הבדיקה של צה"ל לחובות המוטלות על ישראל על פי המשפט‬
‫הבינלאומי‪ .‬בעניינים רבים חולק "יש דין" על עמדת הפרקליטות‪.‬‬

‫ספרד טען בעדותו כי כאשר אזרח פלסטיני נפגע באירוע שאינו לחימתי )כמו הפגנה‪ ,‬למשל(‪ ,‬מוטלת על‬
‫ישראל החובה לפתוח בחקירה פלילית – והוסיף כי הפרקטיקה של ביצוע תחקירים מבצעיים גורמת‬
‫להפרתה‪" .‬בירור של תלונות של פלסטינים נגד כוחות הביטחון חייב להתבצע על ידי חקירה פלילית‬
‫מיידית"‪ ,‬אמר ספרד בדיון‪" .‬התחקיר המבצעי הוא לא פחות מאסון לחקירה‪ .‬הוא לא רק פשט את הרגל‬
‫– הוא גורם נזק אדיר למדינת ישראל ולנפגעים"‪.‬‬

‫ספרד ערך הבחנה בין מצבים שבהם מתפקד הצבא כגורם אכיפת חוק למצבים שבהם הצבא מעורב‬
‫בלחימה אקטיבית בכוח לוחם אחר‪ .‬במצב הראשון‪ ,‬שהוא המציאות בגדה המערבית‪ ,‬יש חובה מוגברת‬
‫לחקור כל פגיעה באזרחים וברכושם‪ ,‬בעוד שבמצב השני יש חובה לברר כל חשד להפרה של דיני הלחימה‪.‬‬
‫אם קיים חשד להפרה שכזו‪ ,‬מוטלת החובה על מדינת ישראל לפתוח בחקירה פלילית בלי דיחוי‪.‬‬

‫ספרד טען בשם "יש דין" כי על מדינת ישראל להקים מנגנון חיצוני לצבא שיוכל לבדוק ולחקור טענות על‬
‫הפרת החוק הבינלאומי בפעולות ובמדיניות שלפרקליטות הצבאית היה חלק בהן‪" .‬אנחנו צריכים למצוא‬
‫את העוצמה הפנימית שתאפשר לנו להקים מנגנון חיצוני לצבא שייוודא שהצבא ויועציו עומדים בכללי‬
‫המשפט הבינלאומי"‪.‬‬

‫בדיון חלק אחד מחברי הוועדה‪ ,‬ראובן מרחב‪ ,‬שבחים לארגון "יש דין"‪" .‬המאמצים של הארגון ושל‬
‫ארגונים אחרים לנסות לעשות סדר במציאות הכאוטית ראויים להערכה"‪ ,‬ציין מרחב‪ ,‬וסיכם‪" ,‬הדברים‬
‫שאמרתם חשובים מאוד"‪.‬‬
 ‫חוות הדעת בתמצות‪:‬‬

‫בחוות הדעת של "יש דין"‪ ,‬נטען כי מצב הלחימה בשטחים הכבושים אינו גורר השעיה של דיני זכויות‬
‫האדם‪ ,‬וישראל מחויבת בשמירה על זכויות האדם של האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית‪ .‬מכאן‪ ,‬גם‬
‫החובה לחקור – כפי שהיא מוגדרת במשפט הבינלאומי – אינה בגדר "רשות" אלא חובה משפטית מחייבת‪.‬‬
‫על פי החובה לחקור‪ ,‬חקירה צריכה לעמוד בכמה נהלים – היא צריכה להיות עצמאית‪ ,‬בלי משוא פנים‪,‬‬
‫מקצועית ויעילה‪ ,‬פומבית‪ ,‬ולהתנהל במהירות הראויה‪.‬‬

‫מאז אינתיפדת אל‪-‬אקצא‪ ,‬צה"ל אינו פותח בחקירת מצ"ח בכל מקרה שאזרח פלסטיני נפגע בפעילות‬
‫מבצעית בשטחים‪ ,‬אלא ראשית נערך "תחקיר מבצעי" ואחריו מתקבלת ההחלטה אם לפתוח בחקירה‪" .‬יש‬
‫דין" גורס כי התחקיר המבצעי לא יכול להיות תחליף לחקירה פלילית‪ ,‬מאחר שהוא אינו כלי שנועד‬
‫לאיסוף ראיות או לקבוע אחריות אישית – אלא כלי להפקת לקחים מבצעיים‪ .‬הוא אינו עומד בדרישות של‬
‫החובה לחקור‪ ,‬מאחר שאינו עצמאי‪ ,‬לא מתבצע על ידי אנשי מקצוע‪ ,‬אינו פומבי‪ ,‬מוטה‪ ,‬אינו מוגבל בזמן‬
‫ועשוי לפגוע ביעילותה של חקירת מצ"ח‪ ,‬אם תיפתח‪.‬‬

‫גם בחקירות מצ"ח עצמן מזהה "יש דין" מספר בעיות וכשלים‪ :‬ראשית‪ ,‬בעיית נגישות ‪ -‬בסיסי מצ"ח אינם‬
‫שוכנים בגדה המערבית ואינם נגישים לקורבנות העבירה‪ ,‬שהם פלסטינים תושבי האזור‪ .‬גם בתחום‬
‫האפקטיביות והמקצועיות זוהו כשלים – ישנו מחסור במתורגמנים במצ"ח‪ ,‬החוקרים הם חיילים בשירות‬
‫חובה שלא זכו להכשרה מספקת‪ ,‬ואין די פעולות חקירה מקצועיות‪ .‬חקירות מצ"ח אינן מתנהלות‬
‫במהירות הראויה‪ ,‬וגם אינן עצמאיות‪.‬‬

‫חלק מנתוני יש דין המופיעים במסמך )לפירוט ראו עמ' ‪ 25-31‬במסמך(‪:‬‬

‫נכון לינואר ‪ ,2011‬שיעור חקירות מצ"ח מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה ועד היום‪ ,‬שהסתיימו בכתבי‬ ‫•‬
‫אישום עומד על ‪ 6‬אחוזים בלבד‪ 108 :‬מתוך ‪.1806‬‬
‫צה"ל אינו מרכז נתונים על עילות סגירתם שם התיקים כך שאי אפשר לדעת מה שיעור התיקים‬ ‫•‬
‫שנסגרים בשל מסקנת החוקרים כי האירוע שנחקר היה תקין )סגירה בעילה של העדר אשמה( או בשל‬
‫כשלון החוקרים לאתר חשודים וראויות ) עילות של העדר ראיות‪ ,‬עבריין לא נודע(‬
‫ב‪ 37-‬אחוזים מהמקרים שבהם נמסרה הודעה על חשד לביצוע עבירות של חיילים ישראלים נגד‬ ‫•‬
‫פלסטינים לא נפתחת בכלל חקירה פלילית‪.‬‬
‫רק ‪ 2.5%‬מההודעות שנמסרו למצ"ח בדבר חשד לעבירות פליליות של חיילים נגד פלסטינים הפכו‬ ‫•‬
‫בסופו של דבר לכתבי אישום‪.‬‬
‫מאז תחילתה של האינתיפאדה השנייה ועד היום הורשעו חיילים בעבירות הנוגעות למותם של ארבעה‬ ‫•‬
‫אזרחים בלבד‪ :‬שלושה פלסטינים ובריטי אחד‪ .‬במספר מקרים נוספים הורשעו חיילים בעבירות‬
‫שאינן קשורות להריגה‪ ,‬תוך שבית הדין מדגיש כי גורמי התביעה לא הצליחו להוכיח את הקשר בין‬
‫מעשי הנאשמים לבין מותו של אדם כלשהו‪.‬‬

‫לפרטים נוספים ניתן לפנות לדנה צימרמן דוברת יש דין – ‪054-2457682‬‬