‫מאמרי חסידות‬

‫מאמר ד"ה שפה אחת‬

‫שבת קודש נח תרמ"ח‬
‫מכ"ק אדמו"ר‬
‫שמריה נח מבברויסק‬
‫בן כ"ק אדמו"ר יהודה ליב‬
‫בן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק‬
‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬
‫יו"ל לראשונה מכת"י מעתיק‬
‫נספח‬
‫מאמר והיה הנשאר בציון‬
‫מאדמו"ר המהר"ש והריי"צ‬
‫נערך ע"י עקיבא שבריק‬
‫כ"ג מרחשון תשע"ט‬
Spreading the waters from the spring of the
Holy Baal Shem Tov requires much
time, effort and great detail.
We need your financial support.
To donate via paypal please use the link
below:
http://paypal.me/ashavrick

Akiva Shavrick
aShavrick@gmail.com

1
‫דף‬ ‫תוכן הענינים‬
‫א‪ .‬כ"ק אדמו"ר מבברויסק‬
‫מאמר ד"ה שפה אחת‬
‫‪3‬‬ ‫(תרמ"ח)‬

‫ב‪ .‬כ"ק אדמו"ר המהר"ש‬

‫מאמר ד"ה והיה הנשאר בציון‬
‫‪11‬‬ ‫(תרל"א)‬

‫ג‪ .‬כ"ק אדמו"ר הריי"צ‬

‫מאמר ד"ה והיה הנשאר בציון‬
‫‪20‬‬ ‫(תרצ"א)‬

‫‪2‬‬
 ‫מאמר מכ"ק אדמו"ר שמריה נח מבברויסק‬
‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬
‫בס"ד שבת קודש נח תרמ"ח‬
‫ויהי‪ 1‬כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים‪ ,‬וגומר‪ .‬איתא במדרש רבה‪ ,‬שדברו דברים‬
‫חדים על שני אחדים‪ .‬ואיתא בזה שני פירושים‪ ,‬הראשון‪ ,‬שדברו על הוי"ה אחד ועל‬
‫אחד היה אברהם‪ ,‬והשני‪ ,‬שדברו על הוי"ה אחד ושמו אחד‪ .‬והמכוון משני הפירושים‬
‫הכל אחד‪ ,‬דאברהם היה ראש האמונה‪ ,‬כמו שכתוב בו‪ ,‬והאמין בה' כו'‪ ,‬ואמונה הוא‬
‫במלכות‪ ,‬ושמו אחד הוא גם כן בחינת מלכות‪ .‬והכוונה‪ ,‬שדברו לשון הרע‪ ,‬ורצו‬
‫להכחיש הוי"ה ושמו אחד‪.‬‬
‫ותחלה צריך להבין שרש ענין החטא של דור הפלגה‪ ,‬דלפי פשוטו אינו מובן מהו‬
‫החטא כל כך‪ ,‬שרצו לבנות עיר ומגדל‪ ,‬פן נפוץ כו'‪ .‬אך הענין‪ ,‬דאיתא בזהר ובספרי‬
‫קבלה‪ ,‬שכל ההשפעה שנמשך מאלקות לעולמות‪ ,‬הוא על ידי בחינת עיר ומגדל‪.‬‬
‫שבקדושה‪ ,‬עיר הוא ירושלים‪ ,‬שנקראת עיר אלקינו‪ ,‬ומגדל הוא ציון‪ ,‬שנקראת עיר‬
‫דוד‪ ,‬וכתיב כמגדל דוד צוארך‪ .‬והם בחינת עיר ומגדל למעלה בעולם הצאילות‪.‬‬
‫ולמטה‪ ,‬מכוון ירושלים נגד בחינת עיר שלמעלה‪ ,‬וציון הוא מכוון נגד בחינת מגדל‬
‫שלמעלה‪.‬‬
‫ואיתא בזהר פרשת נח בסתרי תורה‪ ,‬שהם היו חכמים גדולים‪ ,‬ובראשם היה נמרוד‪,‬‬
‫וידעו בחכמת השמות כו'‪ .‬ולהבין מהו הבחינות עיר ומגדל למעלה‪ ,‬הנה על דרך משל‪,‬‬
‫למטה‪ ,‬עיר הוא מקובץ מכמה בתים‪ ,‬ובית הוא מאבנים‪ ,‬והנה למעלה‪ ,‬אבנים הוא‬
‫בחינת אותיות‪ ,‬כידוע ההסבר במקום אחר‪ ,‬וצרוף כמה אותיות ביחד הוא תיבה‪ ,‬והוא‬
‫כמו בית‪ ,‬על דרך משל‪ ,‬שדר בה אדם‪ ,‬כמו שכתוב‪ ,‬כתפארת אדם לשבת בית‪ ,‬כן‬
‫בתיבה מלובש בה השכלה‪ ,‬כמו בתיבת ברוך‪ ,‬מלובש השכלה של ברכה‪.‬‬
‫וכללות הצרופים של עולם הדיבור העליון נקראת עיר‪ ,‬שיש צירופי אותיות עד אין‬
‫שיעור‪ ,‬כמו שכתוב בספר יצירה‪ ,‬מכאן ואילך צא וחשוב עד אין מספר‪ ,‬מה שאין הפה‬
‫יכול לדבר ואין האזן יכול לשמוע‪ .‬וזהו עיר אלקינו‪ ,‬כי אותיות הם בחינת אלקים‪ .‬כי‬
‫באלקים יש שני פירושים‪ ,‬הראשון‪ ,‬לשון כח ויכולת‪ ,‬מלשון ואת אלי הארץ‪ ,‬שהוא‬
‫תקיף ובעל היכולת‪ ,‬והשני‪ ,‬שהוא מדת הדין‪ ,‬ואותיות הם כלים שהם מגבילים‬

‫‪ 1‬המאמר נדפס כאן לראשונה מכתב יד‪ .‬על תולדותיו‪ ,‬ראה היכל הבעש"ט גליון כ"ב עמוד צ"ה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ומצמצמים את האור וחיות מאור אין סוף‪ ,‬שיהיה בבחינת גבול ומדה‪ ,‬כמו על דרך‬
‫משל‪ ,‬הכלי שמגביל את היין והשמן שבתוכו‪ ,‬שבהאותיות יש הכח והיכולת לצמצם‬
‫ולהגביל את האור וחיות‪ ,‬וגם הם מעלימים ומסתירים את האור המלובש בהם‪ ,‬והוא‬
‫ענין דין וצמצום‪.‬‬
‫זהו שהאותיות הם בחינת אלקים‪ ,‬ולכן נאמר אלקים‪ ,‬לשון רבים‪ ,‬כמו שכתוב‪ ,‬אלקים‬
‫קדושים‪ ,‬שהוא ענין ריבוי התחלקות הצרופים‪ ,‬שכל נברא יש לו צרוף בפני עצמו‪,‬‬
‫כמו ארי שור נשר אבן‪ .‬וכן באדם‪ ,‬שכל אחד מקבל חיות על ידי הצרוף שלו‪ .‬אבל‬
‫הוי"ה‪ ,‬הוא האור והחיות המלובש בהאותיות‪ ,‬ולכן הוי"ה הוא אחד‪ ,‬שהאור הוא‬
‫פשוט‪ ,‬שאין שייך בו התחלקות כלל‪.‬‬
‫והנה משם הוי"ה נמשכו שני מיני המשכות‪ ,‬הראשון הוא המשכה חיצוניות‪ ,‬להחיות‬
‫העולמות‪ ,‬והמשכה זו מתלבשת ומתעלמת בשם אלקים‪ ,‬ששם אלקים מעלים ומסתיר‬
‫על ההשפעה‪ ,‬עד שמתייחס השפע על שם אלקים‪ ,‬וזהו שבמעשה בראשית נזכר ל"ב‬
‫פעמים אלקים‪ ,‬והוי"ה לא נזכר כלל‪ ,‬הגם שהוא הוא המהווה‪ ,‬אך שהשפע נתעלם‬
‫ונסתתר בשם אלקים‪ ,‬ולכן מייחס התורה השפע לשם אלקים‪ .‬והמשכה השנית הוא‬
‫המשכה פנימיות‪ ,‬שיהיה לידת הנשמות‪ ,‬ששרשם הוא מפנימיות אור אין סוף‪ ,‬וגם‬
‫שיהיה התגלות אלקות בעולם‪ ,‬ושפע זו אינה מתעלמת ומתלבשת בשם אלקים‪ .‬והנה‬
‫שרש המשכה זו הוא מבחינת גבוה שלמעלה משם הוי"ה‪ ,‬כמו שכתוב‪ ,‬שער החצר‬
‫הפנימית הפונה קדים כו'‪ ,‬שנמשך מבחינת קדמונו של עולם‪ ,‬וכמו שכתוב‪ ,‬ונהר יוצא‬
‫מעדן כו'‪.‬‬
‫ושני המשכות אלו הם בחינת עיר ומגדל‪ ,‬כי המשכה חיצוניות שנמשכה על ידי‬
‫התלבשות בשם אלקים‪ ,‬הוא בחינת עיר‪ ,‬והמשכה פנימיות הוא בחינת מגדל‪ ,‬מלשון‬
‫גדול הוי"ה‪ ,‬וזהו שכתוב‪ ,‬כי מציון תצא תורה ודבר הוי"ה מירושלים‪ ,‬כי דבר הוי"ה‬
‫הוא בחינת עשרה מאמרות שבהם נברא העולם‪ ,‬הוא מירושלים כנזכר לעיל‪ ,‬שנכזר‬
‫בהם רק אלקים‪ .‬ותורה‪ ,‬הוא המשכה פנימיות‪ ,‬הוא מציון‪ ,‬שהוא בחינת מגדל כנזכר‬
‫לעיל‪ .‬ולכן נקראת תורה משל הקדמוני‪ ,‬שנמשכה מבחינת קדמונו של עולם‪.‬‬
‫והנה ישראל צריכים להיות כלים לשני המשכות הנזכרים לעיל‪ ,‬וכדי שיהיו כלים‬
‫להמשכה חיצוניות‪ ,‬שיומשך להם השפעה בריבוי בבני חיי ומזוני‪ ,‬הוא על ידי יראה‬
‫ובקבלת עול מלכות שמים‪ ,‬כמו שכתוב‪ ,‬והאלקים עשה שיראו מלפניו‪ ,‬וכתיב‪ ,‬סוף‬
‫דבר הכל נשמע את האלקים ירא‪ ,‬וגם על ידי התפלה‪ ,‬כי תפלה נקראת חיי שעה‪ ,‬וכמו‬
‫שפירש רש"י‪ ,‬שעיקר התפלה הוא שלשה דברים‪ ,‬שלום ומזונות ורפואה‪ ,‬על ידי זה‬
‫הם מקבלים השפעה חיצוניות‪ ,‬מבחינת עיר הנזכר לעיל‪ ,‬וכמו שכתוב‪ ,‬תבנה ותכונן‬

‫‪4‬‬
‫עיר סיחון‪ ,‬ואיתא הפירוש בלקוטי תורה בדרוש על כן יאמרו המושלים‪ ,‬עיין שם‪,‬‬
‫דקאי על התפלה‪ ,‬וסיחון הוא מלשון שיחה‪ ,‬ותפלה נקראת שיחה‪ ,‬כמו שכתוב ויצא‬
‫יצחק לשוח בשדה‪ .‬גם שיחה הוא לשון הסחה והזזה ממקום למקום‪ ,‬כמו שכתוב‪,‬‬
‫כאשר יפרש השוחה לשחות‪ ,‬שעל ידי התפלה נעשה המשכה מלמעלה‪ ,‬וזהו שהתפלה‬
‫נקראת בלשון הגמרא צלותא‪ ,‬שהוא גם כן ענין הטיה והמשכה‪ ,‬מלשון אצלי ידיך‪.‬‬
‫וזהו שאומרים בתפלה‪ ,‬יהי רצון‪ ,‬שתפלה היא במלכות‪ ,‬כמו שכתוב ואני תפלה‪ ,‬וענין‬
‫יהי רצון‪ ,‬היינו שנמשך לבחינת מלכות דאצילות‪ ,‬להשפיע לבריאה יצירה עשיה‪,‬‬
‫שהוא השפלה וירידה אצלה‪.‬‬
‫וכדי שיהיה כלים להמשכה פנימיות‪ ,‬הוא על ידי התורה‪ ,‬שנקראת חיי עולם‪ ,‬וזהו כי‬
‫מציון תצא תורה‪ ,‬כי על ידי מעשה המצות‪ ,‬נקראת ישראל בחינת ציון‪ ,‬ועל ידי זה הם‬
‫ממשיכים משם הוי"ה‪ ,‬כי ענין המצות הם רמ"ח פקודין‪ ,‬הם רמ"ח אברים דמלכא‪ ,‬כי‬
‫כל המצות שלמטה‪ ,‬ישנם גם כן למעלה‪ ,‬כמו ל"ב חוטי הציצית שלמטה‪ ,‬ולמעלה הם‬
‫ל"ב נתיבות חכמה‪ ,‬וכן כל המצות‪ .‬ועל ידי שישראל מקיימים מצות למטה‪ ,‬על ידי זה‬
‫נעשים בחינת ציון וסימן להאורות שלמעלה‪ ,‬היינו שיהיה כמו שכתוב‪ ,‬נעשה אדם‬
‫בצלמינו כדמותינו‪ ,‬שאורות עליונים של בחינת אדם העליון‪ ,‬יומשך בכנסת ישראל‬
‫למעלה‪ ,‬וגם בנשמות ישראל למטה‪ ,‬וזהו שעל ידי המצות הם ממשיכים המשכה‬
‫פנימיות משם הוי"ה‪ ,‬וזהו שבמצוה יש הוי"ה‪ ,‬כי מ"ץ‪ ,‬בא"ת ב"ש‪ ,‬י"ה‪.‬‬
‫ובדרך כלל ממשיכים זה על ידי שלש קוין‪ ,‬תורה ועבודה וגמילת חסדים‪ ,‬כמו שכתוב‪,‬‬
‫ואשים דברי בפיך‪ ,‬הוא תורה‪ ,‬ובצל ידי כסיתיך‪ ,‬הוא גמילת חסדים‪ ,‬לנטוע שמים‬
‫וליסוד ארץ‪ ,‬הוא תפלה‪ ,‬על ידי זה‪ ,‬לאמר לציון עמי אתה‪ ,‬שעל ידי זה‪ ,‬נקראת נשמות‬
‫ישראל בשם ציון‪ ,‬וזהו אני חומה ושדי כמגדלות‪ ,‬ואיתא הפירוש‪ ,‬אני חומה‪ ,‬זה תורה‪,‬‬
‫ושדי כמגדלות‪ ,‬זו פנימיות התורה‪ .‬ובשם הרב המגיד ממעזריטש נשמתו עדן איתא‬
‫הפירוש‪ ,‬ושדי כמגדלות‪ ,‬הוא אתוון רברבין שבתורה‪ ,‬כמו חי"ת רבתי דחכלילי‪ ,‬וד'‬
‫רבתי דאחד כו'‪ .‬והענין‪ ,‬כי יש בתורה אתוון זעירין‪ ,‬הם אותיות שעל ידם נברא העולם‪,‬‬
‫כמו שכתוב‪ ,‬בהבראם‪ ,‬בה' בראם‪ ,‬ה' זעירא‪ ,‬מפני שעל ידם נתעלם החיות‪ .‬ואתוון‬
‫רברבין‪ ,‬הוא שעל ידם הוא התגלות אור אין סוף בלי שום העלם והגבלה‪ ,‬בחינת‬
‫בליטה‪ ,‬כמו שכתוב‪ ,‬חשף הוי"ה זרוע קדשו‪ ,‬והוא ענין מגדלות‪ ,‬שהם מאבנים‬
‫גדולות‪ ,‬הוא כמו למשל המגדל‪ ,‬שגבוה מהעיר‪ ,‬כן הוא על דרך משל בחינת מגדל‪,‬‬
‫שהוא המשכת אור אין סוף בהתגלות כנזכר לעיל‪ .‬היוצא מזה‪ ,‬שכל ההמשכות‬
‫מהמאציל‪ ,‬לכללות ההשתלשלות לנאצלים ונבראים ונוצרים ונעשים‪ ,‬הוא על ידי שני‬
‫בחינות הנזכרים לעיל‪ ,‬עיר ומגדל‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫ועתה צריך להבין מה שכתוב מגדול עוז שם הוי"ה כו'‪ ,‬דמשמע שמגדל הוא בחינת‬
‫שם של הוי"ה‪ ,‬שהוא בחינת מלכות‪ ,‬ולפי הנזכר לעיל‪ ,‬הרי מגדל הוא בחינת הוי"ה‪.‬‬
‫אך הענין‪ ,‬דאיתא במדרש‪ ,‬צדיקים‪ ,‬שמם קודם להם‪ ,‬כמו שכתוב‪ ,‬ושמו קיש ושמו‬
‫בועז ושמו מרדכי כו'‪ ,‬דומין לבוראן‪ ,‬ושמי הוי"ה‪ ,‬שמו קודם לו‪ .‬וצריך להבין‪ ,‬מהו‬
‫הפירוש דשמו קודם לו‪ ,‬אך דאיתא במדרש רבה‪ ,‬מצינו שהלך הקדוש ברוך הוא מהלך‬
‫ת"ק שנה לעשות לו שם‪ ,‬שנאמר‪ ,‬אשר הלכו אלקים לפדות לו לעם ולשום לו שם‪,‬‬
‫והוא ביציאת מצרים‪ ,‬שהיה אז התגלות שם הוי"ה‪ ,‬על ידי הנסים הנגלים שלמעלה‬
‫מהטבע‪ ,‬שהיה אז יציאת מצרים ועשר מכות‪ ,‬וקריעת ים סוף שנעשה מים יבשה‪,‬‬
‫והמן‪ ,‬שהוא גם כן היפוך הטבע‪ ,‬כי על פי טבע הוא לחם מן הארץ‪ ,‬כמו שכתוב‪ ,‬ארץ‬
‫שממנה תצא לחם‪ ,‬והמן ירד מן השמים‪ ,‬כמו שכתוב‪ ,‬הנני ממטיר לכם לחם מן‬
‫השמים‪ ,‬וכתיב ודגן שמים נתן למו‪ ,‬ועמוד ענן ועמוד אש ומתן תורה‪ ,‬והוא מחמת‬
‫התגלות שם הוי"ה‪ .‬דמשם אלקים הוא טבע‪ ,‬ולכן עד יציאת מצרים‪ ,‬לא ידעו כלל‬
‫משם הוי"ה בעולם‪ ,‬ולא ידעו רק משם אלקים‪ .‬רק להאבות נתגלה שם שדי‪ ,‬ורק להם‬
‫לבדם‪ ,‬אבל לא בעולם‪ .‬ועל ידי יציאת מצרים היה התגלות שם הוי"ה בעולם‪.‬‬
‫וזהו שאמר משה‪ ,‬אתה הראתה לדעת כי הוי"ה הוא האלקים‪ ,‬ואמר זה אחר יציאת‬
‫מצרים ומתן תורה‪ ,‬והוא כמו שכתוב‪ ,‬כי אל דעות הוי"ה‪ ,‬ונתגלה אז בחינת דעת עליון‬
‫כמו דקמיה כו'‪ ,‬וזהו לעשות לו שם‪ ,‬כי כדי שיהיה התגלות בחינת הוי"ה בעולם‪ ,‬הוא‬
‫על ידי בחינת שם דהוי"ה‪ ,‬הוא בחינת מלכות‪ ,‬כמו על דרך משל באדם‪ ,‬כשהוא סגור‬
‫בהיכלו‪ ,‬וכשרוצים שיבא לחוץ‪ ,‬קוראים אותו בשמו‪ ,‬כמו ראובן בא לכאן‪ ,‬על דרך‬
‫משל‪ ,‬כן על דרך משל‪ ,‬התגלות שם הוי"ה‪ ,‬הוא רק בעולם האצילות כידוע‪ ,‬דיו"ד‬
‫הוא בחכמה‪ ,‬וה' בבינה‪ ,‬וא"ו במדות‪ ,‬ה' תתאה במלכות‪ ,‬ועולם האצילות נקראת על‬
‫דרך משל בית‪ ,‬דהוא היכלא עילאה דקודשא בריך הוא‪ .‬ושיתגלה לחוץ‪ ,‬היינו בבריאה‬
‫יצירה עשיה‪ ,‬הוא על ידי בחינת שם‪ ,‬הוא בחינת מלכות‪ ,‬שהוא בחינת השם דהוי"ה‪,‬‬
‫כמו שכתוב‪ ,‬יהי שם הוי"ה מבורך‪ .‬דהוי"ה הוא בחינת סתים דקודשא בריך הוא‪ ,‬וכמו‬
‫שכתוב‪ ,‬סוד הוי"ה כו'‪.‬‬
‫והנה כדי שיתגלה על ידי בחינת המלכות‪ ,‬בחינת הוי"ה‪ ,‬בבריאה יצירה עשיה‪ ,‬שאז‬
‫נקראת המלכות שם הוי"ה‪ ,‬דבלאו הכי היא נקראת אלקים‪ ,‬צריך שיומשך לה הכח‬
‫מבחינת שלמעלה מבחינת הוי"ה‪ ,‬היינו מבחינת עצמות אור אין סוף‪ ,‬שלמעלה‬
‫מהוי"ה‪ ,‬כנזכר לעיל בענין שער החצר הפנימית הפונה קדים כו'‪ ,‬וכמו שכתוב‪ַ ,‬אל‬
‫יתהלל חכם בחכמתו כו'‪ ,‬כי אם בזאת יתהלל המתהלל‪ ,‬השכל כו'‪ ,‬פירוש‪ ,‬חכם‬
‫בחכמתו‪ ,‬כמו על דרך משל למטה‪ ,‬שיש חכם שהוא משכיל השכלות לעצמו‪ ,‬אבל‬
‫אינו יכול להסבירם לזולתו‪ ,‬ויש חכם שיכול להסביר גם לזולתו‪ ,‬והוא חכם יותר גדול‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫כן על דרך משל למעלה‪ ,‬חכם בחכמתו‪ ,‬הוא גלוי החכמה בעולם האצילות‪ ,‬הגם‬
‫שנמשך גילוי החכמה בכל עולם האצילות‪ ,‬נקראת עדיין חכמתוֹ‪ ,‬מפני שעולם‬
‫האצילות הוא עולם האחדות‪ ,‬שהכל הוא מיוחד בתכלית עם אור אין סוף‪.‬‬
‫כי אם בזאת יתהלל המתהלל‪ ,‬השכל‪ ,‬פירוש‪ ,‬בזאת‪ ,‬הוא בחינת מלכות‪ ,‬שעל ידה הוא‬
‫הגלוי בבריאה יצירה עשיה‪ ,‬ונמשך הכח לזה מבחינת השכל‪ ,‬שהוא מקור השכל‪,‬‬
‫בחינת חכמה סתימאה‪ ,‬שלמעלה מחכמה דאצילות‪ ,‬וזהו ושמו קודם לו‪ ,‬שהכח שיהיה‬
‫התגלות הוי"ה בבריאה יצירה עשיה‪ ,‬נמשך לזה הכח בבחינת מלכות‪ ,‬שהוא בחינת‬
‫שם‪ ,‬מבחינה שלמעלה מהוי"ה‪ ,‬וזהו מגדול עוז שם הוי"ה‪ ,‬דפירוש מגדול‪ ,‬הוא מקור‬
‫הגדולה‪ ,‬כמו שכתוב‪ ,‬גדול הוי"ה כו'‪ ,‬ולגדולתו אין חקר‪ ,‬זהו בחינה שלמעלה‬
‫מבחינת גדול הוי"ה‪ ,‬ומשם נמשך הכח לבחינת שם‪ ,‬שיהיה על ידו התגלות שם הוי"ה‪,‬‬
‫בו ירוץ צדיק ונשגב‪ ,‬יש בזה שני פירושים‪ ,‬הראשון‪ ,‬דקאי על בחינת צדיק עליון‪ ,‬ח"י‬
‫עולמים‪ ,‬וההמשכה הוא מלמעלה למטה‪ ,‬והשני‪ ,‬הוא דקאי על צדיק תחתון‪ ,‬שהעלאת‬
‫מיין נוקבין של התפלות שלו‪ ,‬מגיעים לבחינת שם הוי"ה‪ ,‬ואז הוא ונשגב‪ ,‬היינו‬
‫כשהוא מאמין ובוטח בבחינת שם דהוי"ה‪ ,‬דהצדיק יש לו בטחון גדול בה'‪ ,‬כמו‬
‫שכתוב‪ ,‬וצדיקים ככפיר יבטח‪ ,‬שהוא מגדול עוז‪ ,‬אז ונשגב‪ ,‬על דרך משל‪ ,‬כשאדם‬
‫בורח מן המלחמה ונכנס למגדל‪ ,‬אז הוא בוטח‪ ,‬שלא יוכל לעשות לו השונא כלום‪.‬‬
‫ועל פי קבלה‪ ,‬ענין המגדל‪ ,‬הוא דאיתא בספר התמונה‪ ,‬דמגדל הוא אות למ"ד‪ ,‬והוא‬
‫מגדל הפורח באויר‪ .‬והענין‪ ,‬כי אות למ"ד‪ ,‬הוא תמונת כ"ף כפופה‪ ,‬וא"ו בראשו‪.‬‬
‫הכ"ף הוא בחינת כתר‪ ,‬והוא"ו שבראשו הוא בחינת הקו וחוט מאור אין סוף המתלבש‬
‫בבחינת כתר‪ ,‬והוא בחינת עתיק‪ ,‬פנימיות הכתר‪ .‬והנה ידוע‪ ,‬דכמו שמלכות דאין סוף‬
‫נעשה עתיק לעולם האצילות‪ ,‬כן ממלכות דאצילות נעשה עתיק לעולם הבריאה‪ ,‬וזהו‬
‫שמלכות דאצילות נקראת גם כן מגדל‪ ,‬וזהו שכתוב‪ ,‬מצא אשה מצא טוב‪ ,‬אשה זו‬
‫כנסת ישראל‪ ,‬וטוב הוא כמו שכתוב‪ ,‬הטוב כי לא כלו רחמיך‪ ,‬טוב וישר הוי"ה‪ ,‬שהוא‬
‫כולו טוב‪ ,‬בחינת עתיקא‪ ,‬דלית תמן שמאלא‪ ,‬וזהו בעטרה שעטרה לו אמו‪.‬‬
‫וענין בו ירוץ צדיק‪ ,‬יש כמה מדירגות בבחינת צדיק‪ ,‬הראשון‪ ,‬כשמקיים מצוות נקראת‬
‫צדיק‪ ,‬כי כל המצות נקראת בשם צדקה‪ ,‬כמו שכתוב וצדקה תהיה לנו כי נשמור‬
‫לעשות את כל המצוה כו'‪ ,‬והמקיים את כל המצות נקראת צדיק‪ .‬והשני‪ ,‬הוא כמו‬
‫שכתוב בזוהר‪ ,‬מאן דנטיר ברית אקרי צדיק‪ ,‬והיינו על ידי שמירת הברית‪ ,‬שלא יפגום‬
‫בשום בחינה‪ ,‬נקראת צדיק‪ .‬והשלישי‪ ,‬הוא כמאמר רז"ל‪ ,‬גדולים מעשה צדיקים‬
‫ממעשה בראשית‪ ,‬כי מעשה בראשית הוא מאין ליש‪ ,‬אבל צדיקים‪ ,‬על ידי ביטול היש‬
‫לאין‪ ,‬ממשיכים שיהיה יחוד הוי"ה ואלקים‪ ,‬והוא ענין מעשה מרכבה‪ ,‬שלמעלה‬
‫ממעשה בראשית‪ .‬והרביעי‪ ,‬הוא כמו שכתוב על פסוק כל הנקרא בשמי‪ ,‬שיהיה‪ ,‬מה‬
‫‪7‬‬
‫הוא חנון‪ ,‬אף אתה חנון‪ ,‬מה הוא רחום‪ ,‬אף אתה רחום‪ ,‬והוא על ידי שיביא את מדות‬
‫הטובות שבנפש האלקית מן ההעלם אל הגילוי‪ ,‬ואז יהיה חנון ורחום על חבירו‪ ,‬כי‬
‫מצד מדות הרעות של הנפש הבהמית‪ ,‬הוא הכל לגרמיה‪ ,‬והיצר הרע אינו מניחו להיות‬
‫מרחם על חבירו‪ ,‬ועל ידי שנתגלו המדות דנפש האלקית‪ ,‬על ידי זה יהיה כובש את‬
‫יצרו‪ ,‬ועל ידי זה ממשיך למעלה גם כן שיהיה התגלות בחינת הוי"ה‪ ,‬שהוא מדת‬
‫הרחמים‪ ,‬וכמאמר יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי כו' ואתנהג עם בני במדת‬
‫הרחמים‪ ,‬זהו ענין עיר ומגדל בקדושה‪.‬‬
‫והנה דור הפלגה ידעו גם כן מזה‪ ,‬שכל המשכות אלקות צריך שיומשך על ידי עיר‬
‫ומגדל‪ ,‬והם לא רצו לקבל על ידי עיר ומגדל דקדושה‪ ,‬שהוא בחינת הוי"ה ואלקים‪,‬‬
‫בחינת זעיר אנפין ומלכות‪ ,‬שלזה צריך ביטול‪ ,‬והם רצו שילכו בשרירות לבם הרע‪,‬‬
‫ואף על פי כן יושפע להם כל טוב‪ ,‬על כן רצו לעשות דרך וצנור שיושפע להם השפע‬
‫שלא [על ידי] עיר ומגדל דקדושה‪ ,‬רק על ידי החיצונים וסטרא אחרא‪ ,‬על כן בנו‬
‫מגדל בארץ שנער שהוא בבל‪ ,‬לא מארץ ישראל‪ ,‬ורצו לעשות כדוגמת הקדושה‪ ,‬כמו‬
‫שכתוב‪ ,‬לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעייתי‪ ,‬פירוש‪ ,‬כמו שבקדושה יש אתוון נוקבין‬
‫ואתוון דוכרין‪ ,‬פירוש אתוון נוקבין‪ ,‬הוא אותיות התפלה‪ ,‬שהוא העלאה ממטה‬
‫למעלה‪ ,‬שענין התפלה הוא שפיכת הנפש‪ ,‬כמו שכתוב‪ ,‬ואשפוך את נפשי לפני ה'‪,‬‬
‫ואתוון דוכרין הוא אותיות התורה‪ ,‬שהוא המשכה מלמעלה למטה‪ ,‬שיומשך גלוי אור‬
‫אין סוף בנפשו‪ ,‬שיהיה מיוחד עם אור אין סוף‪ ,‬ויהיה עסק התורה בביטול‪ ,‬כמו‬
‫שכתוב‪ ,‬תעל לשוני אמרתיך‪ ,‬ואשים דברי בפיך‪.‬‬
‫ורצו גם הם להתדמות על ידי שני אותיות הללו‪ ,‬אותיות דנוקבא ודדכורא‪ .‬וענין נוקבא‬
‫דקליפה‪ ,‬הוא שני ענינים‪ ,‬הראשון‪ ,‬הוא שיחות בטלות‪ ,‬שהוא ענין ריבוי ההתקשרות‬
‫בדברים בטלים‪ ,‬דברים של מה בכך‪ ,‬הוא העלאת מיין נוקבין דקליפה‪ ,‬ועל ידי זה‬
‫ממשיך לו הרהורי עבירה‪ ,‬עד שאינו [יכול] לפשוט עצמו מהם‪ .‬והשני‪ ,‬הוא שנוקבא‬
‫דקליפה הוא מה שהאדם בעצמו מביא עצמו להרהורי עבירה‪ ,‬ויכול לפשוט עצמו‬
‫מהם‪ ,‬אך הוא העלאת מיין נוקבין‪ ,‬שעל ידי זה ממשיכים לו מיין דוכרין‪ ,‬וממשיכים‬
‫לו הרהורי עבירה‪ ,‬עד שאינו יכול לפשוט את עצמו מהם‪ .‬וכל זה הוא אירוסין דקליפה‪,‬‬
‫ונשואין הוא גוף העבירה‪ ,‬רחמנא לצלן‪.‬‬
‫וזהו שאמרו‪ ,‬הבה נלבנה לבנים‪ ,‬שאותיות דקדושה נקראת אבנים‪ ,‬אבן‪ ,‬הוא אל"ף‬
‫ב"ן‪ ,‬אל"ף הוא בחינת אלופו של עולם‪ ,‬וגם שם מ"ה הוא במילוי אלפי"ן‪ ,‬היינו כי‬
‫ב"ן הוא בחינת יש‪ ,‬והאל"ף הוא בחינת ביטול‪ ,‬כי באותיות דקדושה‪ ,‬יש בהם ביטול‬
‫לאלקות‪ ,‬יש שהביטול הוא ביטול אמיתי‪ ,‬ביטול דמ"ה לגמרי‪ ,‬ויש שהביטול הוא‬
‫ביטול היש‪ ,‬אבל מכל מקום‪ ,‬יש בהם ביטול‪ .‬אבל אותיות דקליפה‪ ,‬אין בהם שום‬
‫‪8‬‬
‫ביטול‪ ,‬רק יש ופירוד לגמרי‪ ,‬לכן נקראת לבנים‪ ,‬שאין בהם אל"ף‪ ,‬וזהו זקף לבנה‬
‫והשתחווה לה‪.‬‬
‫זהו שבקדושה נקראת אבן בוחן‪ ,‬אבן שתיה‪ ,‬והאבן הזאת אשר שמתי מצבה‪ ,‬משם‬
‫רועה אבן ישראל‪ .‬אבל בקליפה‪ ,‬הוא לבינה‪ .‬והנה בהאותיות צריך להמשיך המשכת‬
‫החיות‪ ,‬וזה מוכרח להמשיך מקדושה‪ ,‬כי קליפה אין להם שום חיות‪ ,‬כי הם נקראים‬
‫מות ורע‪ ,‬והחיות נמשך להם מהמקיף דקדושה‪ ,‬שהמקיף הוא קדושה‪ ,‬לכן נקראת‬
‫לבונה זכה‪ ,‬שהוא זך וברור‪ ,‬והוא מחיה את עשר כתרין דמסאבותא‪ ,‬אך החיות נמשך‬
‫להם מרחוק מאד‪ ,‬ואינו מתלבש בהם בפנימיותם‪ ,‬כי אין הקדש מתערב בחול‪ ,‬רק הוא‬
‫מחיה אותם מרחוק מאד‪ ,‬ונקראת צל‪ ,‬כמו שכתוב‪ ,‬סר צלם מעליהם‪ ,‬ואינם מרגישם‬
‫ולא משיגים החיות‪ ,‬עד שאינם יודעים כלל שמקבלים ממנו חיות‪( ,‬וזהו גם כן הטעם‬
‫שנקראים לבנים‪ ,‬שמקבלים מבחינת לבונה)‪ ,‬ולכן הם בבחינת יש ופירוד‪ ,‬ואומרים‪,‬‬
‫ידינו רמה ולא ה' פעל כל אלה‪ ,‬וזהו כצל אשר איננו ירא מפני אלקים‪.‬‬
‫והנה מבחינת מקיף הזה‪ ,‬יכול לישפע להם רב טוב‪ ,‬הגם שהוא רק בבחינת מקיף‪ ,‬אך‬
‫הוא על דרך ענין השבעת השמות‪ ,‬שהיה בימים הקדמונים‪ ,‬שהיו אומרים את השם‬
‫כו'‪ ,‬ועל ידי זה היו פועלים פעולות גדולות‪ ,‬הגם שלא היה יודעים כלל מהות וענין‬
‫השם‪ .‬כן הוא על דרך משל‪ ,‬ענין שעל ידי המקיף היה נמשך להם השפעת רב טוב‪,‬‬
‫וזהו שכתוב‪ ,‬הבה נלבנה לבנים ונבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים‪ ,‬היינו כמו‬
‫שכתוב‪ ,‬אם תגביהי כנשר‪ ,‬וכתיב‪ ,‬דרך הנשר בשמים‪ ,‬היינו שרצו להגביה את עצמם‬
‫לבחינת שמים‪ ,‬הוא המקיף עליון דאור אין סוף‪ ,‬אשר שם כחשיכה כאורה‪ ,‬ומשם‬
‫יכולים הכל לקבל רוב שפע בלא ביטול‪ ,‬וזהו שעשו נקרא בנה הגדול‪ ,‬ויעקב נקרא‬
‫בנה הקטן‪ ,‬כי עשו הוא מקבל מבחינת מקיף העליון כו'‪ ,‬אבל יעקב הוא מקבל על ידי‬
‫בחינת יו"ד‪ ,‬נקודה‪ ,‬ועל ידי ביטול‪ ,‬שיהיה השפעה בפנימיות‪.‬‬
‫והנה הם רצו להרוס כל מצב הקדושה‪ ,‬היינו שלא יושפע ההשפעה על ידי זעיר אנפין‬
‫ומלכות‪ ,‬שהוא בחינת הוי"ה ואלקים‪ ,‬לכן כתיב‪ ,‬וירד הוי"ה לראות כו'‪ ,‬כי נוגע גם‬
‫לשם הוי"ה כנזכר לעיל‪ .‬והנה כתיב‪ ,‬יושב בשמים ישחק אדנ"י ילעג למו‪ ,‬וקאי על‬
‫מה שכתוב לעיל‪ ,‬למה רגשו גוים כו' יתייצבו על הוי"ה כו'‪ ,‬היינו שהם רוצים להגביה‬
‫את עצמם ולקבל מבחינת על הוי"ה‪ ,‬שלמעלה משם הוי"ה‪ .‬אבל אדנ"י ילעג למו‪ ,‬כי‬
‫באמת כתיב‪ ,‬אני הוי"ה‪ ,‬שבאמת כולא חד‪ ,‬אני‪ ,‬הוא אור אין סוף‪ ,‬עצמותו‪ ,‬קודם‬
‫שמתצמצם בעשר ספירות‪ ,‬והוי"ה‪ ,‬אחר שמצמצם‪ ,‬וכולא חד‪ ,‬וכמו שכתוב‪ ,‬אנכי‬
‫הוי"ה אלקיך‪ ,‬אנכי הוא אור אין סוף‪ ,‬עצמותו‪ ,‬קודם שמתצמצם את עצמו‪ ,‬והוי"ה‪,‬‬
‫הוא אור אין סוף שמתצמצם ומתלבש בעשר ספירות‪ .‬ואחר כך‪ ,‬כשמתצמצם יותר‬

‫‪9‬‬
‫ומתלבש באותיות וכלים דשם אלקים‪ ,‬נקראת אלקיך‪ ,‬ובאמת כולא חד‪ ,‬כי הוא הוא‬
‫עצמו המצמצם‪.‬‬
‫וזהו אם תגביהי כנשר כו'‪ ,‬ואם בין כוכבים שים קנך כו'‪ ,‬משם אורידך נאום הוי"ה‪.‬‬
‫ובאמת צריכים לקבל מהעיר ומגדל דקדושה‪ ,‬על ידי יראה וביטול‪ ,‬ועל זה נאמר‪,‬‬
‫ואתם הדבקים בהוי"ה אלקיכם‪ ,‬חיים כולכם היום‪ ,‬וכמו שכתוב‪ ,‬ברכת ה' היא תעשיר‪.‬‬
‫סליק‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫מאמר מכ"ק אדמו"ר המהר"ש‬
‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬
‫בס"ד שבת קודש נח תרל"א‬
‫והיה‪ 2‬הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו‪ ,‬ואמר רז"ל עתידין צדיקים‬
‫שיאמרו לפניהם קדוש‪ ,‬ויש להבין מה שכתוב והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים‪,‬‬
‫הלא רוב ישראל הם בחוץ לארץ ואיך נאמר הנשאר בציון דוקא‪.‬‬
‫אך הנה יובן בהקדים ענין חטא דור הפלגה שבנו העיר והמגדל שנאמר על זה וירד ה'‬
‫לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם‪ ,‬מה היה ענין המגדל‪ ,‬ולמה גדלה‬
‫חטאתם עד מאד עד שאין להם חלק לעולם הבא כמו שיתבאר‪ .‬אך הנה מתחלה כתיב‬
‫ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים‪ ,‬ואמר רז"ל במדרש רבה פרק ל"ח ודברים‬
‫אחדים‪ ,‬שאמרו דברים חדים על שני אחדים‪ ,‬על הוי"ה אחד‪ ,‬ועל אחד היה אברהם‪.‬‬
‫וצריך להבין מהו ענין השייכות מה שדברו דברים חדים על שני אחדים‪ ,‬להעיר ומגדל‬
‫אשר בנו‪.‬‬
‫אך הענין הוא דהנה ידוע שכל ההמשכות הנמשכות בקדושה למטה שיהיה דירה‬
‫בתחתונים הוא על ידי בחינת עיר ומגדל‪ ,‬שזהו מה שכתוב גדול הוי"ה ומהולל מאד‬
‫בעיר אלקינו‪ ,‬והיינו שהעיר היא בחינת ירושלים שנקראת עיר אלקינו‪ ,‬והמגדל היא‬
‫בחינת בית המקדש‪ ,‬וכמו שכתוב כמגדל דוד צוארך‪ ,‬שקאי על בית המקדש‪ .‬ובדרך‬
‫פרט הנה המגדל הוא בחינת ציון‪ ,‬בחינת קדש הקדשים‪ ,‬שזהו מה שכתוב בישעיה‬
‫כרם היה לידידי בקרן בן שמן כו' ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו‪ ,‬ויבן מגדל בתוכו‬
‫הוא בחינת קדש הקדשים‪ ,‬וגם יקב חצב בו קאי על השיתין שהיו מנסכים את היין‪,‬‬
‫והיינו שבבית המקדש היה נמשך בחינת המשכת גילוי אלקות דירה בתחתונים‪ ,‬ובית‬
‫המקדש נקראת מגדל‪ .‬הנה נתבאר שההמשכה שבקדושה הוא על ידי עיר ומגדל‪ .‬וזהו‬
‫שכתוב מגדל עוז שם הוי"ה בו ירוץ צדיק ונשגב‪ ,‬וזהו שכתוב בילקוט תהלים רמז‬
‫תש"ג בשם מדרש תנחומא שאמר להם אברהם כשבנו את המגדל‪ ,‬הנחתם מגדל עוז‬
‫שם ה' ואתם בונים המגדל‪.‬‬
‫אך הנה בחינת עיר ומגדל זה נמשך על ידי בחינת ביטול דוקא וכמו שיתבאר‪ .‬אכן דור‬
‫הפלגה לא רצו בזה כלל‪ ,‬שרצו לילך בשרירות לבם הרע‪ ,‬וכמו שכתוב ויאמרו לאל‬
‫‪ 2‬המאמר נדפס בתורת שמואל תרל"א ח"א ע' יא‪ .‬וראה אור התורה נ"ך ח"ג ע' א'קצו‪ .‬מאמרי‬
‫אדמו"ר הצ"צ הנחות ע' קכג‪ .‬שם ע' קטז‪ .‬ספר המאמרים תרס"ב ע' שעא‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו‪ ,‬שקאי על דור המבול ודור הפלגה (שהם בחינת אחת‬
‫כמו שכתוב במקום אחר)‪ ,‬ואף על פי כן רצו שיומשך להם ההשפעה בגשמיות‪ ,‬לזה‬
‫בנו את העיר ואת המגדל‪ ,‬שהוא לעומת העיר והמגדל דקדושה‪ ,‬ולזה גדלה חטאתם‬
‫עד מאד‪ ,‬כי רצו להרוס את הבנין דקדושה ולהוסיף כח בסטרא אחרא‪ ,‬וזהו בדרך כלל‬
‫חטא של דור הפלגה‪.‬‬
‫וביאור הענין הוא דהנה כתיב גדול הוי"ה כו' בעיר אלקינו‪ ,‬פירוש עיר אלקינו‪ ,‬כי‬
‫נודע ממה שכתוב בספר יצירה שתי אבנים בונות שתי בתים‪ ,‬שלשה אבנים בונות‬
‫ששה בתים כו'‪ ,‬מכאן ואילך צא וחשוב עד אין שיעור‪ ,‬והיינו שכמו שמקיבוץ אבנים‬
‫הרבה נעשה ונבנה הבית‪ ,‬ובהקבץ הרבה בתים נעשה עיר‪ ,‬ככה יובן למעלה‪ ,‬שהאבנים‬
‫הם בחינת אותיות המחיים ומהווים את כל העולמות הנבראים‪ ,‬כי בדבר ה' שמים‬
‫נעשו‪ ,‬שכל הנבראים עליונים ותחתונים נבראו מבחינת דבר ה'‪ ,‬וכמו שארז"ל בעשרה‬
‫מאמרות נברא העולם‪.‬‬
‫והנה אנו רואים שיש למטה בדומם צומח חי מדבר הרבה נבראים עד אין קץ ושיעור‪,‬‬
‫ופעם כתיב מה רבו מעשיך ה'‪ ,‬שיש ריבוי התהוות נבראים עד אין שיעור‪ ,‬ופעם כתיב‬
‫מה גדלו מעשיך ה'‪ .‬פירוש מה גדלו‪ ,‬קאי על נבראים גדולים כמו מלאכים‪ ,‬כי‬
‫המלאכים נבראו גם כן מבחינת הדבור‪ ,‬ויש ריבוי בחינת מלאכים‪ ,‬שזהו שאמר הכתוב‬
‫אלף אלפים ישמשוניה ורבוא רבבן קדמוהי יקומון‪ ,‬וארז"ל שכל זה מספר גדוד אחד‪,‬‬
‫אבל לגדודיו אין מספר‪ ,‬וכולם מקבלים חיותם מבחינת דבר הוי"ה המחיה אותם‪ ,‬וזהו‬
‫בחינת עיר אלקינו‪ ,‬שפירוש עיר הוא בחינת כללות עולם הדבור‪ ,‬שכמו שהעיר הוא‬
‫מכמה בתים‪ ,‬ובית הוא מקיבוץ הרבה אבנים‪ ,‬כמו כן בבחינת עיר אלקינו שהוא כללות‬
‫עולם הדבור‪ ,‬יש הרבה צירופי אותיות‪ ,‬שעל ידי זה נמשך החיות לכל נברא להחיותו‪,‬‬
‫כי כל נברא יש לו צירוף בפני עצמו המחיה אותו‪.‬‬
‫וזהו בחינת עיר אלקינו‪ ,‬ששרש בחינת האותיות נמשך מבחינת שם אלקים‪ ,‬וזהו‬
‫שאלקים נקראת לשון רבים‪ ,‬והיינו לפי שמשם אלקים נמשך בחינת הריבוי‬
‫וההתחלקות בבחינת הרבה צירופי אותיות כו'‪ .‬והמגדל הוא בחינת גדול הוי"ה‬
‫ומהולל מאד בעיר אלקינו‪ ,‬שזה מה שכתוב כולם בחכמה עשית‪ ,‬כי הוי"ה בחכמה‪,‬‬
‫והנה הוי"ה נקראת ה' אחד‪ ,‬שאין שם בחינת ריבוי והתחלקות כלל‪ ,‬רק כשנמשך שם‬
‫הוי"ה בבחינת שם אלקים‪ ,‬אז נעשה הריבוי וההתחלקות‪ ,‬וכמו שאנו רואין למטה‪,‬‬
‫ששכל אחד שהוא רק בחינת נקודה אחת‪ ,‬וכשנמשך השכל למטה בבחינת צירופי‬
‫אותיות‪ ,‬נעשה מזה הרבה צירופי אותיות כו'‪ ,‬וכך הוי"ה אחד כו'‪ ,‬אך כשנמשך‬
‫בבחינת שם אלקים‪ ,‬נעשה בחינת ריבוי והתחלקות‪ .‬אך הנה כתיב כי הוי"ה הוא‬

‫‪12‬‬
‫האלקים‪ ,‬שכולא חד‪ ,‬שהריבוי וההתחלקות נמשך משם הוי"ה שהוא אחדות פשוטה‬
‫ממש וכנזכר לעיל‪ ,‬וזהו ענין עיר ומגדל דקדושה‪.‬‬
‫ב) אך הנה איך ימשיכו בחינת עיר ומגדל זה‪ ,‬זהו על ידי שיש בנפש גם כן בחינת עיר‬
‫ומגדל‪ ,‬דהנה כתיב ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ‬
‫ולאמר לציון עמי אתה‪ ,‬ואמר רז"ל בירושלמי‪ ,‬חזרנו על כל המקרא ולא מצינו‬
‫שנקראת ישראל בשם ציון אלא בפסוק זה‪ ,‬והיינו כי בפסוק זה נאמר תחלה ואשים‬
‫דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך כו'‪ ,‬ואשים דברי בפיך הוא בחינת תורה‪ ,‬שהוא בחינת‬
‫דבר הוי"ה‪ ,‬וכמו שכתוב ודברי אשר שמתי בפיך‪ ,‬ופירוש דברי בפיך היינו שהתורה‬
‫נמשכה בבחינת פנימיות ממש‪ ,‬וכמו שכתוב ותורתך בתוך מעי‪ .‬ובצל ידי כסיתיך הוא‬
‫בחינת מצות‪ ,‬ועל ידי זה נמשך מקיפים עליונים‪ ,‬וכמו שכתוב ה' צילך על יד ימינך‪,‬‬
‫על יד ימינך הוא בחינת מצות‪ ,‬ועל ידי זה נמשך ה' צילך בחינת מקיפים שהוא בחינת‬
‫צילא דמהימנותא‪ ,‬וזהו ענין צל סוכה וכמו שכתוב וסוכה תהיה לצל יומם כו'‪ ,‬ועל‬
‫דרך זה בשאר כל המצות‪ .‬לנטוע שמים וליסוד ארץ הוא בחינת עבודת הקרבנות‪ ,‬וכמו‬
‫שארז"ל אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ‪ .‬ומפני כי בפסוק זה נאמר שלש‬
‫דברים שהם בחינת תורה ועבודה וגמילת חסדים שהם בחינת שלש קוין‪ ,‬לכן נקראת‬
‫אז כנסת ישראל בשם ציון‪ ,‬כי פירוש ציון הוא מלשון ציון וסימן‪ ,‬שהוא בחינת בצלמנו‬
‫כדמותנו‪ ,‬בצלם אלקים עשה את האדם‪ ,‬והיינו כי על הכסא דמות כמראה אדם‪ ,‬פירוש‬
‫בחינת אדם הוא בחינת רמ"ח פקודין‪ ,‬רמ"ח אברים דמלכא שהוא בחינת מצות‪ ,‬וכן‬
‫תורה נקראת אדם‪ ,‬וכמו שכתוב זאת התורה אדם‪ ,‬וכשישראל מקיימין תורה ומצות‬
‫שהם השלש קוין שנתבאר בפסוק זה היינו תורה ועבודה וגמילת חסדים‪ ,‬אזי נקראת‬
‫בשם ציון‪ ,‬שהוא בחינת מגדל שיש בנפש‪ ,‬ועל ידי זה הם ממשיכים בחינת ציון שהוא‬
‫בחינת מגדל הנזכר לעיל‪ .‬וזהו שאמר רז"ל נשבע הקדוש ברוך הוא שלא יכנס‬
‫בירושלים של מעלה עד שיכנס בירושלים של מטה כו'‪ ,‬כי על ידי בחינת ירושלים של‬
‫מטה‪ ,‬עושים בחינת ירושלים של מעלה‪.‬‬
‫וזהו והיה הנשאר בציון‪ ,‬פירוש‪ ,‬הגם שהוא בחוץ לארץ‪ ,‬עם כל זה הוא אוחז בציון‪,‬‬
‫דהיינו שמקיים תורה ומצות בחינת ואשים דברי בפיך כו' כנזכר לעיל‪ ,‬ועל ידי זה הוא‬
‫ממשיך בחינת ציון‪ ,‬וכן הנותר בירושלים שהיא בחינת יראה שלם כו'‪ ,‬קדוש יאמר לו‪,‬‬
‫והיינו שכמו שאומרים המלאכים לפני הוי"ה‪ ,‬קדוש‪ ,‬דהיינו איך שהוא מובדל‪ ,‬כך‬
‫יאמרו לפני הצדיקים‪ ,‬קדוש‪ ,‬לפי שהם בחינת ציון וסימן לאדם העליון בצלמנו כו'‬
‫שזהו בחינת שם הוי"ה‪ ,‬וכמו שכתוב ועל הכסא דמות כמראה אדם הוא מראה כבוד‬
‫הוי"ה כו'‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫אמנם הנה דור הפלגה לא רצו בקיום המצות‪ ,‬ולא רצו לילך בדרכי השם יתברך‪ ,‬כי‬
‫אם לילך בשרירות לבם הרע‪ ,‬שזהו שאמר הכתוב ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך‪,‬‬
‫שהם דרכי הוי"ה בחינת תורה ומצות‪ ,‬לא חפצנו‪ ,‬והיינו מפני כי לקיום המצות צריך‬
‫להיות בחינת ביטול‪ ,‬והם לא רצו בבחינת ביטול‪ ,‬כי אם שיהיה בבחינת נפרד‪ .‬אכן‬
‫הנה ידעו שהמשכות והשפעות בקדושה נמשך על ידי עיר ומגדל דוקא‪ ,‬כי היו חכמים‬
‫להרע‪ ,‬לכן בנו העיר והמגדל דלעומת זה‪ ,‬ורצו להרוס בנין העיר ומגדל דקדושה‪ .‬וזהו‬
‫וימצאו בקעה בארץ שנער‪ ,‬הנה בקעה זה‪ ,‬הוא לעומת ארץ ישראל‪ ,‬שכתיב בה לה'‬
‫הארץ ומלואה‪ ,‬לכן היה בית המקדש בארץ ישראל דוקא‪ ,‬אבל בחינת בקעה זו הוא‬
‫בחינת ההיפוך ממש‪ ,‬בחינת סטרא אחרא‪ ,‬מלכות דקליפה‪ ,‬והוא כמו שמדבר הוא‬
‫לעומת זה‪ ,‬נגד ארץ ישראל‪ ,‬שנקראת מדבר העמים‪ ,‬כמו כן בחינת בקעה זו הוא היפך‬
‫מבחינת ארץ ישראל‪ .‬וזהו וימצאו בקעה‪ ,‬שמצאו מקום הנפרד כו' ובנו שם העיר‬
‫ומגדל‪ .‬ותהי להם הלבינה לאבן‪ ,‬כי הנה ארז"ל וכי יש אבנים בבבל‪ ,‬כי אבנים הם‬
‫בארץ ישראל דוקא‪ ,‬וכמו שכתוב ארץ אשר אבניה ברזל‪ ,‬מה שאין כן בבבל‪ ,‬שאין‬
‫שם אבנים‪ ,‬וזהו ותהי להם הלבינה לאבן‪ ,‬והיינו כי בחינת אבן הוא מדרגה גבוה‪,‬‬
‫שהאבן היא בריאה בידי שמים‪ ,‬ולכך האבנים הם חזקים מאד‪ ,‬מה שאין כן לבינה‬
‫שהיא בריאה בידי אדם‪ ,‬וזהו מה שכתוב משם רועה אבן ישראל‪ ,‬אבן דוקא‪ ,‬ונקראת‬
‫אבן בוחן כו'‪ ,‬והיינו כי אבן הוא בחינת אותיות אל"ף ב"ן‪ ,‬שזהו ענין אדם ובהמה‪ ,‬כי‬
‫ב"ן בגימטריא בהמה‪ ,‬ואל"ף הוא בחינת אדם‪ ,‬והיינו שיש בחינת ביטול האל"ף‪,‬‬
‫שהוא בחינת ביטול דאדם שהוא בחינת מ"ה‪ ,‬ויש בחינת ב"ן שהוא בחינת ביטול‬
‫דמלאכים שנקראים בשם בהמות וחיות‪ ,‬שהוא בחינת ביטול היש‪.‬‬
‫והנה יש מעלה בביטול האדם נגד הבהמה‪ ,‬ויש מעלה בביטול דבהמה נגד האדם‪,‬‬
‫והיינו כי ביטול דאדם הוא על פי השגה וטעם ודעת‪ ,‬מה שאין כן ביטול דבהמה‪ ,‬אכן‬
‫יש מעלה בביטול הבהמה שהוא בחוזק יותר‪ ,‬לכן כתיב אדם ובהמה תושיע ה'‪,‬‬
‫וארז"ל אלו בני אדם שהם ערומים בדעת כאדם‪ ,‬ומשימים עצמן כבהמה‪ ,‬ואז תושיע‬
‫הוי"ה‪ ,‬והיינו לפי שאז יש בהם שני המעלות‪ .‬וזה שכתוב ואני תמיד עמך בהמות הייתי‬
‫עמך‪ ,‬שעמך הוא בחינת בהמות דוקא‪ ,‬בחינת ביטול שלמעלה מטעם ודעת והשגה‪,‬‬
‫שעל ידי זה דוקא הוא אני תמיד עמך כו'‪ ,‬וזהו בחינת אבן‪ ,‬שהוא בחינת הביטול דאדם‬
‫ובהמה‪.‬‬
‫ג) אך דור הפלגה לא רצו בבחינת ביטול כנזכר לעיל‪ ,‬וזהו ותהי להם הלבינה לאבן‪,‬‬
‫שתמורת האבן שהוא מלכות דקדושה‪ ,‬עשו הלבינה שהיא בחינת מלכות דקליפה‪,‬‬
‫וזשארז"ל זקף לבינה והשתחווה לה‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫וביאור ענין ותהי להם הלבינה לאבן‪ ,‬הנה נודע שבקדושה עשר ולא תשע‪ ,‬עשר ולא‬
‫אחד עשר‪ ,‬אך הנה בקליפות הם אחד עשר‪ ,‬שזהו אחד עשר סממני הקטורת שהיו‬
‫במקדש‪ ,‬כנגד אחד עשר כתרין דמסאבותא‪ ,‬והיינו מפני כי בעשר ספירות דקדושה‪,‬‬
‫הנה האור והחיות הנמשך מאור אין סוף ברוך הוא להעשר ספירות‪ ,‬הוא מאיר בתוך‬
‫העשר ספירות ומתלבש בהם בבחינת פנימיות ממש‪ ,‬ולכן הם עשר ולא יותר‪ ,‬כי האור‬
‫נתאחד עם הכלי ממש כו'‪ ,‬אך בקליפות הם י"א‪ ,‬והיינו כי החיות שנמשך להם‬
‫מהקדושה אינו מתלבש בהם בבחינת פנימיות‪ ,‬כי אם על ידי מקיף להחיותם‪ ,‬ועל כן‬
‫הם אחד עשר‪ ,‬כי הם שני דברים‪ ,‬שהאור והחיות הנמשך להם הוא בחינת בפני עצמו‪,‬‬
‫לפי שאינו מתלבש בהם כלל‪ ,‬וזהו ענין המקיף דלבונה‪ ,‬וזהו ותהי להם הלבינה לאבן‪,‬‬
‫היינו שרצו לקבל חיות רק מבחינת מקיף דלבונה‪ ,‬כי לקבל חיות מהקדושה שנמשך‬
‫בבחינת פנימיות‪ ,‬אי אפשר לקבל כי אם על ידי ביטול‪ ,‬לכך רצו יותר לקבל רק מבחינת‬
‫מקיף דלבונה‪ ,‬שהמקיף יכול להחיות גם לקליפות שהם נפרדים כו'‪.‬‬
‫וזהו על דרך שאנו רואים באותיות‪ ,‬שיש בחינת אותיות שהם נמשכים בבחינת פנימיות‬
‫ממש להחיותם‪ ,‬וכמו בדבר ה' שמים נעשו‪ ,‬שהאותיות מתלבשים בבחינת אור פנימי‬
‫ממש‪ ,‬ויש בחינת אותיות שאינם מתלבשים בבחינת פנימיות‪ ,‬כי אם רק בבחינת מקיף‬
‫לבד‪ ,‬ואף על פי כן הם מחיים ומהווים‪ ,‬כמו על דרך משל שמוש השמות והשבעת‬
‫האותיות‪ ,‬שהיו יכולים בדורות הקודמים להשביע השמות‪ ,‬שמשביע בשם פלוני‬
‫ומלאך פלוני שיהיה הדבר ההוא‪ ,‬והיה נעשה כך תיכף ומיד‪ ,‬ואף על פי שאינו יודע‬
‫ומשיג כלל את השם‪ ,‬שאותיות אלו הם רק בבחינת מקיף‪ ,‬ואף על פי כן היה פועל‬
‫כו'‪ .‬וזהו שרצו לקבל חיות מהמקיף‪ ,‬דהיינו על ידי שמוש השמות‪ ,‬וכמו שכתוב‬
‫בלקוטי תורה מהאריז"ל‪ ,‬וזהו ותהי להם הלבינה לאבן‪ ,‬שבחרו בלבינה‪ ,‬מלכות‬
‫דקליפה‪ ,‬שמקבלת רק מבחינת לבונה זכה‪ ,‬שהוא רק מבחינת אור מקיף שמחיה‬
‫קליפות כו'‪ ,‬תמורת האבן מלכות דקדושה‪ ,‬ורצו להרוס בנין העיר והמגדל דקדושה‪,‬‬
‫וזהו כמו שכתוב ושפחה כי תירש גבירתה כו'‪ ,‬אמלאה החרבה כו'‪ ,‬ולזה גדלה‬
‫חטאתם עד מאד‪.‬‬
‫וזהו שכתוב הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים‪ ,‬פירוש וראשו בשמים‪ ,‬הנה‬
‫כתיב דרך הנשר בשמים‪ ,‬אם תגביהי כנשר‪ ,‬משם אורידך נאום הוי"ה‪ ,‬והיינו כי שם‬
‫הוי"ה מתחיל ביו"ד‪ ,‬והיינו כי כדי שיומשך בבחינת שם הוי"ה שהוא בחינת חכמה‪,‬‬
‫זהו על ידי יו"ד דוקא‪ ,‬שהוא בחינת צמצום‪ ,‬והיינו לפי שבחכמה נמשך אור אין סוף‬
‫בבחינת גילוי ממש‪ ,‬וכדי שיומשך אור אין סוף בבחינת גילוי‪ ,‬זהו על ידי צמצום‬
‫דוקא‪ ,‬כי עצמות אור אין סוף אינו יכול להיות נמשך בגילוי כי אם על ידי צמצום‪,‬‬
‫והנה נודע‪ ,‬שכדי שיומשך בבחינת צמצום זה‪ ,‬זהו גם כן על ידי צמצום שיש בנפש‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫שזהו ענין יעקב‪ ,‬יו"ד עקב‪ ,‬שהוא בחינת ביטול וצמצום‪ ,‬ועל ידי בחינת ביטול‬
‫וצמצום שיש בנפש‪ ,‬על ידי זה נתצמצם אור אין סוף שיומשך בבחינת חכמה בבחינת‬
‫גילוי ממש‪ .‬אך דור הפלגה שלא רצו בבחינת ביטול כו'‪ ,‬ולזה אמרו הבה נבנה לנו‬
‫עיר כו' וראשו בשמים‪ ,‬דהיינו שרצו לקבל מבחינת מקיפים עליונים‪ ,‬שלמעלה‬
‫מבחינת הצמצום שנתצמצם בעשר ספירות דקדושה‪ ,‬ששם אם צדקת כו'‪ ,‬וכחשיכא‬
‫כאורה שוין לפניו‪ ,‬ואין הביטול תופס מקום כלל‪ ,‬על דרך חנם‪ ,‬בלא מצות‪ ,‬כי שממית‬
‫בידים תתפש והיא בהיכלי מלך‪ ,‬וזהו וראשו בשמים‪ .‬אך הנה כתיב משם אורידך נאום‬
‫הוי"ה‪ ,‬דהיינו כשנמשך בבחינת שם הוי"ה‪ ,‬אין להם יניקה ואחיזה כלל‪ ,‬כי משם‬
‫הוי"ה [אי] אפשר לקבל כי אם על ידי ביטול דוקא‪ ,‬ולכן נאמר וירד הוי"ה לראות את‬
‫העיר כו'‪.‬‬
‫ד) וזהו מה שכתוב ברבות ודברים אחדים‪ ,‬שדברו דברים חדים על שני אחדים‪ ,‬על‬
‫הוי"ה אחד‪ ,‬ועל אחד היה אברהם כו'‪ .‬פירוש‪ ,‬שדברו על ה' אחד‪ ,‬דהנה כתיב ביום‬
‫ההוא יהיה ה' אחד‪ ,‬והקושיא ידוע‪ ,‬אטו האידנא לאו אחד הוא‪ .‬אך הענין הוא דהנה‬
‫אנו אומרים בקריאת שמע הוי"ה אחד‪ ,‬ולכאורה אינו מובן‪ ,‬למה אין אומרים ה' יחיד‪,‬‬
‫שיחיד הוא למעלה מאחד וכנודע‪.‬‬
‫אך הנה התירוץ על זה‪ ,‬דאחד מורה איך שהוא אחד בשבע רקיעים וארץ וארבע רוחות‬
‫העולם‪ ,‬והיינו אף כשנברא העולם בשבע רקיעים וארץ כו'‪ ,‬שיש בחינת שש קצוות‬
‫גשמיים‪ ,‬שש קצוות רוחניים‪ ,‬שהוא ענין בחינת שבע מדות לך ה' הגדולה‪ ,‬ואף על פי‬
‫כן כולם בטלים ממש לאלקות‪ ,‬כי הנה אומות העולם אומרים רם על כל גוים הוי"ה‬
‫על השמים כבודו‪ ,‬שהוא בחינת ירידה לפניו להשפיל בבחינת ארץ‪ ,‬כי אם עזב ה' את‬
‫הארץ ביד המזלות‪ ,‬ורק על השמים כבודו‪ ,‬שהוא בחינת יחיד לבד‪ ,‬אבל למטה נעשה‬
‫בחינת יש ודבר נפרד ממש‪ .‬אבל הנה באמת הוא כמו שאנו אומרים המגביהי לשבת‬
‫המשפילי לראות בשמים ובארץ‪ ,‬לפי שהוא מגביהי לשבת‪ ,‬על כן המשפילי לראות‬
‫בשמים ובארץ בשוה ממש‪ ,‬שכמו שהארץ השפלה לפניו יתברך‪ ,‬כמו כן השמים היא‬
‫גם כן השפלה לפניו‪ ,‬וכמו שיכול להשפיל בשמים‪ ,‬כמו כן יכול להשפיל בארץ‪.‬‬
‫וזהו ה' אחד‪ ,‬שהוא אחד בשבע רקיעים וארץ וארבע רוחות העולם‪ ,‬והם בתכלית‬
‫הביטול לאלקות ואינם בחינת נפרד כלל‪ ,‬שזה רבותא יותר מבחינת הוי"ה יחיד‪ ,‬שאין‬
‫זה רבותא‪ ,‬שהכל מודים שהוא יחיד‪ ,‬רק שזהו הרבותא‪ ,‬שאפילו בשבע רקיעים וארץ‬
‫כו'‪ ,‬הוא גם כן אחד‪ .‬וזה שאנו אומרים ביום ההוא יהיה הוי"ה אחד‪ ,‬דהיינו שלעתיד‬
‫לבא יומשך זה בבחינת גילוי ממש‪ ,‬שהכל יהיו רואים בראיה חושית ממש‪ ,‬איך שהוא‬
‫אחד‪ ,‬ואין העולם תופס מקום כלל‪ ,‬מה שאין כן עתה‪ ,‬אין זה בבחינת גילוי ממש‪ ,‬כי‬
‫החשך יכסה ארץ כו'‪ .‬והנה כדי שיומשך בחינת ה' אחד‪ ,‬זהו על ידי בחינת ביטול‪,‬‬
‫‪16‬‬
‫שעל ידי ביטול נפש האדם לאלקות‪ ,‬על ידי זה נמשך בחינת גילוי אלקות בעולמות‪,‬‬
‫דהיינו שנמשך בחינת אל"ף אלופו של עולם בשבע רקיעים וארץ כו'‪ ,‬ועל ידי זה‬
‫נעשה אחד‪.‬‬
‫והנה הם לא רצו בבחינת ביטול‪ ,‬ולא רצו לקבל מבחינת הוי"ה אחד‪ ,‬דהיינו מבחינת‬
‫המשכת אור אין סוף שנמשך בבחינת פנימיות כו'‪ ,‬כי אם מבחינת מקיף לבד‪ .‬וזהו‬
‫שדברו על ה' אחד‪ ,‬ועל אחד היה אברהם‪ ,‬היינו כי אברהם נקראת אחד‪ ,‬לפי שאברהם‬
‫היה כלי לבחינת אחד‪ ,‬והיה ממשיך בחינת ה' אחד שיהיה המשכת גילוי אלקות‬
‫בעולמות ממש‪ ,‬כי אברהם היה בבחינת ביטול‪ ,‬והיה מרכבה לבחינת הוי"ה אחד‪ ,‬כי‬
‫אברהם הוא אבר מ"ה כו'‪ ,‬וכמו שכתוב ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה‪ ,‬שתמיד היה‬
‫בבחינת ביטול ורצוא ושוב כו'‪ ,‬והם לא רצו בזה‪ .‬וזהו שדברו על אברהם‪ ,‬והיינו שבזה‬
‫גופא שבנו את העיר והמגדל‪ ,‬בזה דברו דברים חדים על שני אחדים‪ ,‬לפי שהעיר‬
‫והמגדל שלהם הוא היפך ממש משני אחדים הנזכר לעיל‪ ,‬וזהו ששייך דברים אחדים‬
‫שדברו‪ ,‬להעיר ומגדל כו'‪.‬‬
‫אך הכח הזה שהיה להם להמשיך העיר והמגדל להמשיך כח בסטרא אחרא ולהרוס‬
‫הבנין דקדושה‪ ,‬וכמו שאמר הכתוב וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם‪ ,‬זהו על‬
‫ידי ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים‪ ,‬פירוש שהם היו באחדות‪ ,‬ועל דרך‬
‫שמצינו בדברי רז"ל על דורו של דוד שהיו צדיקים‪ ,‬ואף על פי כן היו יורדים למלחמה‬
‫ונופלים‪ ,‬ודורו של אחאב שהיו עובדי עבודה זרה‪ ,‬היו יורדים במלחמה ונוצחים‪,‬‬
‫והיינו לפי שהה בהם אחדות ‪,‬וכמו שכתוב חבור עצבים אפרים הנח לו‪ ,‬מה שאין כן‬
‫דורו של דוד שהיה בהם דלטורין כו'‪ ,‬והיינו כי אחדות היא מדרגה גבוה מאד‪ ,‬ולכן‬
‫לא היה כח במדת הדין לשלוט בהם‪ ,‬וגם שהיו שפה אחת‪ ,‬שדברו כולם בלשון‬
‫הקודש‪ ,‬וכל השבעות ושמושי שמות הם בלשון הקודש דוקא‪ ,‬ולכן היו יכולים לפעול‬
‫הכל כרצונם על ידי שמושי שמות‪ .‬ולכן נאמר הבה נרדה ונבלה שם שפתם‪ ,‬והיינו‬
‫שבלבל לשונם‪ ,‬ומחמת זה נתפרדה האחדות‪ ,‬ואז היה כח במדת הדין לשלוט עליהם‪,‬‬
‫ואז ויפץ ה' אותם כו'‪.‬‬
‫ה) ומעתה יש להבין ענין מגדל עוז שם הוי"ה‪ ,‬כי הנה ארז"ל הצדיקים שמם קודם‬
‫להן‪ ,‬דומים לבוראן‪ ,‬שנאמר ושמי הוי"ה לא נודעתי להם‪ ,‬כך הצדיקים שמם קודם‬
‫להן‪ ,‬שנאמר ושמו מרדכי ושמו בועז‪ ,‬אבל הרשעים הן קודמין לשמן‪ ,‬גלית שמו נבל‬
‫שמו כו'‪ .‬והענין הוא דהנה כתיב ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ‪ ,‬אשר הלכו אלקים‬
‫לפדות לו לעם ולשום לו שם (בשמואל ב' ז' ך"ג)‪ ,‬וארז"ל על זה במדרש‪ ,‬מצינו שהלך‬
‫הקדוש ברוך הוא מהלך ת"ק שנה לעשות לו שם‪ ,‬שנאמר ותעש לך שם כהיום הזה‪,‬‬
‫(בנחמיה ט' יו"ד)‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫ולהבין מהו ענין לעשות לו שם‪ ,‬הענין הוא דהנה מבואר למעלה שיש שני בחינת‪,‬‬
‫בחינת עיר אלקינו ובחינת מגדל‪ ,‬והנה עיר אלקינו הוא בחינת צירופי אותיות הדבור‬
‫מבחינת דבר הוי"ה להחיות הנבראים‪ ,‬שהוא בחינת המשכת בחינת המחדש בטובו‬
‫בכל יום מעשה בראשית‪ ,‬שבכל יום נתחדש הבריאה מאין ליש‪ ,‬שעל זה נאמר שאו‬
‫מרום עיניכם וראו מי ברא אלה‪ ,‬המוציא במספר צבאם‪ ,‬שכל אחד ואחד מהלך‬
‫בשבילו המתוקן לו‪ ,‬שאלמלא היה מעורב כוכב אחד בחבירו‪ ,‬היה נחרב העולם‪ ,‬ועל‬
‫זה נאמר בהבראם‪ ,‬כיום הבראם ממש‪ ,‬שבכל יום נמשך המשכת חיות חדש להחיות‬
‫את העולמות כו'‪ ,‬אך הוא רק חידוש הישנות לבד‪ ,‬שאין בזה שום תוספת וגרעון כו'‪,‬‬
‫שהוא רק בחינת המשכת הטבע לבד‪ ,‬עוד כל ימי הארץ זרע וקציר כו'‪.‬‬
‫אך יש בחינת המשכה שלמעלה מן הטבע‪ ,‬כמו יציאת מצרים וקריעת ים סוף‪ ,‬שהוא‬
‫היפוך הטבע ממש‪ ,‬הפך ים ליבשה‪ ,‬שהיא בחינת המשכה שלמעלה מן הטבע‪ ,‬וזהו‬
‫שהלך הקדוש ברוך הוא מהלך ת"ק שנה לעשות לו שם‪ ,‬דהיינו מה שנמשך גילוי‬
‫בחינת המשכה שלמעלה מן הטבע‪ ,‬נקראת בחינת שם‪ ,‬וכמו שכתוב טוב שם טוב‬
‫משמן הטוב‪ ,‬ששם הטוב הולך מסוף העולם עד סופו‪ ,‬וכן כל זית שיש לו שם בשדה‪,‬‬
‫והיינו מה שהוא דבר הפלא הוא בחינת שם‪ ,‬וכך למעלה‪ ,‬שענין גילוי בחינת שם הוי"ה‬
‫שלמעלה מן הטבע נקראת בחינת שם כו'‪.‬‬
‫ובזה יובן הפירוש מה ששמו קודם לשם הוי"ה‪ ,‬ושמי הוי"ה לא נודעתי להם‪ ,‬לפי‬
‫שכדי שיוכל להיות בחינת גילוי שם הוי"ה‪ ,‬זהו מצד שנמשך המשכה עליונה יותר‬
‫שלמעלה משם הוי"ה‪ ,‬בבחינת שם הוי"ה‪ ,‬וכמו שכתוב מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו‬
‫מחשבותיך‪ ,‬וכתיב לעושה נפלאות גדולות לבדו כו'‪ ,‬שבחינת פלא נמשך מבחינת‬
‫לבדו כו'‪ ,‬בחינת ולגדולתו אין חקר‪ ,‬והיינו שיש שני בחינת‪ ,‬מה רבו מעשיך ה'‪,‬‬
‫ובחינת מה גדלו מעשיך כו'‪ ,‬בחינת מה רבו מעשיך היא בחינת המשכה שנמשך בכל‬
‫יום לחדש את הישנות‪ ,‬וכמו שאמר בברכת יוצר ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה‬
‫בראשית‪ ,‬וכתיב אחר כך מה רבו מעשיך ה'‪ ,‬אך בחינת מה גדלו מעשיך‪ ,‬היא בחינת‬
‫המשכה שלמעלה מן הטבע‪ ,‬כמו נס דיציאת מצרים וקריעת ים סוף‪ ,‬שזה נמשך‬
‫מבחינת ולגדולתו אין חקר‪ ,‬בחינת עמקו מחשבותיך‪ ,‬עומק המחשבה‪ ,‬בחינת כתר‬
‫עליון כו'‪.‬‬
‫וזה ששמו קודם לשם הוי"ה‪ ,‬והיינו לפי שהוא המשכה בשם הוי"ה מבחינת‬
‫העצמיותף עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד‪ .‬וזהו שהלך לעשות לו שם‬
‫כו'ף שנאמר ותעש לך שם כהיום הזה כו'‪ ,‬ופירוש כהיום הזהף היינו על דרך שאומרים‬
‫בקריאת שמע‪ ,‬ויציב כו' הדבר הזה‪ ,‬שיהיה הדבר בבחינת זה‪ ,‬בחינת גילוי‪,‬‬
‫וכמשארז"ל כל הנביאים נתנבאו בכה‪ ,‬ומשה נתנבא בזה‪ ,‬בחינת גילוי אספקלריא‬
‫‪18‬‬
‫המאירה‪ ,‬וזהו הדבר הזה‪ ,‬שיהיה מאיר בדבר בחינת זה‪ ,‬ושיתגלה כן למטה‪ .‬ועל דרך‬
‫זה הוא פירוש מה שכתוב ותעש לך שם כהיום הזה‪ ,‬שיהיה גילוי בחינת זה‪ ,‬ויהיה‬
‫גילוי בחינת שם‪ ,‬כמו שהוא למעלה‪ ,‬יתגלה למטה‪ ,‬וכמו שכתוב ונגלה כבוד הוי"ה‬
‫כו' וראו כל בשר כי פי ה' דיבר כו'‪.‬‬
‫והנה בחינת שם זה הוא בחינת המגדל דקדושה‪ ,‬כי מגדל הוא לשון גדול‪ ,‬בחינת‬
‫ולגדולתו אין חקר כו'‪ .‬וזהו מגדל עוז שם הוי"ה‪ ,‬שהמגדל הוא בחינת גילוי שם‬
‫הוי"ה‪ ,‬שהשם קדם להוי"ה‪ ,‬דהיינו בחינת שם טוב כו'‪ ,‬בו ירוץ צדיק ונשגב‪ ,‬והיינו‬
‫שצדיקים ממשיכים את בחינת המגדל‪ ,‬בחינת שמו קודם להוי"ה‪ ,‬ולכך גם הצדיקים‪,‬‬
‫שמם קודם להן כו'‪ .‬והנה מה שכתוב בו ירוץ צדיק‪ ,‬קאי על כללות נשמות ישראל‪,‬‬
‫שכולם נקראים צדיקים‪ ,‬וכמו שכתוב ועמך כולם צדיקים‪ ,‬והוא כמו שכתוב בזהר‪,‬‬
‫מאן דנטיר ברית אקרי צדיק כו'‪.‬‬
‫ובזה יובן גם כן ההפרש מה שבחול אומרים מגדיל ישועות מלכו‪ ,‬בפתח‪ ,‬ובשבת‬
‫מגדול‪ ,‬בחיריק‪ ,‬והיינו לפי שבחינת מגדיל בפתח‪ ,‬מורה על בחינת גדול הוי"ה ומהולל‬
‫מאד בעיר אלקינו‪ ,‬שהוא רק המשכה מבחינת עיר אלקינו בחינת צירופי אותיות‬
‫הדבור לבד כו'‪ ,‬בחינת מה רבו מעשיך הוי"ה‪ ,‬אך בשבת הוא בחינת התגלות מבחינת‬
‫מגדול בחיריק‪ ,‬שהוא בחינת מה גדלו מעשיך הוי"ה‪ ,‬בחינת ולגדולתו אין חקר‪ ,‬ולזה‬
‫אנו אומרים מגדול‪.‬‬
‫וזהו והיה הנשאר בציון‪ ,‬פירוש נשאר‪ ,‬על דרך והיה שארית יעקב‪ ,‬שמשים את עצמו‬
‫כשיריים‪ ,‬שהוא בחינת חיריק‪ ,‬נקודה התחתונה של סגול‪ ,‬שמברר את השני נקודות‬
‫העליונות‪ ,‬שהוא בחינת עשו וישמעאל‪ ,‬על ידי זה נמשך בחינת ציון‪ ,‬שהוא בחינת‬
‫מגדל‪ ,‬כי ציון הוא קדש הקדשים‪ ,‬וכמו שאמר ציון המצויינת קדש הקדשים‪ ,‬שהוא‬
‫גם כן בחינת מגדל‪ ,‬וכנזכר לעיל שהמגדל הוא קדש הקדשים‪ ,‬והיינו שעל ידי זה שהוא‬
‫בחינת שארית‪ ,‬בחינת נקודה לבד‪ ,‬חיריק‪ ,‬על ידי זה נמשך בחינת מגדול גם כן בחיריק‪,‬‬
‫שהוא על דרך שאנו אומרים בשבת‪ ,‬בחינת מגדול בחיריק‪ .‬קדוש יאמר לו‪ ,‬שיאמרו‬
‫המלאכים לפניהם קדוש‪ ,‬לפי שיומשך למטה גילוי אלקות ממש מבחינת קדש‬
‫הקדשים‪ ,‬ולכך יאמרו לפניהם קדוש כו' וכנזכר לעיל‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫מאמר מכ"ק אדמו"ר הריי"צ‬
‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬
‫בס"ד י"ג תשרי תרצ"א ריגא‬
‫והיה‪ 3‬הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו‪ ,‬ואמר רז"ל עתידין צדיקים‬
‫שיאמרו לפניהם קדוש‪ ,‬ויש להבין מה שכתוב והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים‪,‬‬
‫הלא רוב ישראל הם בחוץ לארץ ואיך נאמר הנשאר בציון דוקא‪.‬‬
‫אך הנה יובן בהקדים ענין חטא דור הפלגה שבנו העיר והמגדל שנאמר על זה וירד ה'‬
‫לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם‪ ,‬מה היה ענין המגדל‪ ,‬ולמה גדלה‬
‫חטאתם עד מאד עד שאין להם חלק לעולם הבא כמו שיתבאר‪ .‬אך הנה מתחלה כתיב‬
‫ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים‪ ,‬ואמר רז"ל במדרש רבה פרק ל"ח ודברים‬
‫אחדים‪ ,‬שאמרו דברים חדים על שני אחדים‪ ,‬על הוי"ה אחד‪ ,‬ועל אחד היה אברהם‪.‬‬
‫וצריך להבין מהו ענין השייכות מה שדברו דברים חדים על שני אחדים‪ ,‬להעיר ומגדל‬
‫אשר בנו‪.‬‬
‫אך הענין הוא דהנה ידוע שכל ההמשכות הנמשכות בקדושה למטה שיהיה דירה‬
‫בתחתונים הוא על ידי בחינת עיר ומגדל‪ ,‬שזהו מה שכתוב גדול הוי"ה ומהולל מאד‬
‫בעיר אלקינו‪ ,‬והיינו שהעיר היא בחינת ירושלים שנקראת עיר אלקינו‪ ,‬והמגדל היא‬
‫בחינת בית המקדש‪ ,‬וכמו שכתוב כמגדל דוד צוארך‪ ,‬שקאי על בית המקדש‪ .‬ובדרך‬
‫פרט הנה המגדל הוא בחינת ציון‪ ,‬בחינת קדש הקדשים‪ ,‬שזהו מה שכתוב בישעיה‬
‫כרם היה לידידי בקרן בן שמן כו' ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו‪ ,‬ויבן מגדל בתוכו‬
‫הוא בחינת קדש הקדשים‪ ,‬וגם יקב חצב בו קאי על השיתין שהיו מנסכים את היין‪,‬‬
‫והיינו שבבית המקדש היה נמשך בחינת המשכת גילוי אלקות דירה בתחתונים‪ ,‬ובית‬
‫המקדש נקראת מגדל‪ .‬הנה נתבאר שההמשכה שבקדושה הוא על ידי עיר ומגדל‪ .‬וזהו‬
‫שכתוב מגדל עוז שם הוי"ה בו ירוץ צדיק ונשגב‪ ,‬וזהו שכתוב בילקוט תהלים רמז‬
‫תש"ג בשם מדרש תנחומא שאמר להם אברהם כשבנו את המגדל‪ ,‬הנחתם מגדל עוז‬
‫שם ה' ואתם בונים המגדל‪.‬‬
‫אך הנה בחינת עיר ומגדל זה נמשך על ידי בחינת ביטול דוקא וכמו שיתבאר‪ .‬אכן דור‬
‫הפלגה לא רצו בזה כלל‪ ,‬שרצו לילך בשרירות לבם הרע‪ ,‬וכמו שכתוב ויאמרו לאל‬

‫‪ 3‬המאמר נדפס בספר המאמרים תרצ"א ע' מז‪ ,‬ובקונטרסים ח"א קלט‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו‪ ,‬שקאי על דור המבול ודור הפלגה (שהם בחינת אחת‬
‫כמו שכתוב במקום אחר)‪ ,‬ואף על פי כן רצו שיומשך להם ההשפעה בגשמיות‪ ,‬לזה‬
‫בנו את העיר ואת המגדל‪ ,‬שהוא לעומת העיר והמגדל דקדושה‪ ,‬ולזה גדלה חטאתם‬
‫עד מאד‪ ,‬כי רצו להרוס את הבנין דקדושה ולהוסיף כח בסטרא אחרא‪ ,‬וזהו בדרך כלל‬
‫חטא של דור הפלגה‪.‬‬
‫וביאור הענין הוא דהנה כתיב גדול הוי"ה כו' בעיר אלקינו‪ ,‬פירוש עיר אלקינו‪ ,‬כי‬
‫נודע ממה שכתוב בספר יצירה שתי אבנים בונות שתי בתים‪ ,‬שלשה אבנים בונות‬
‫ששה בתים כו'‪ ,‬מכאן ואילך צא וחשוב עד אין שיעור‪ ,‬והיינו שכמו שמקיבוץ אבנים‬
‫הרבה נעשה ונבנה הבית‪ ,‬ובהקבץ הרבה בתים נעשה עיר‪ ,‬ככה יובן למעלה‪ ,‬שהאבנים‬
‫הם בחינת אותיות המחיים ומהווים את כל העולמות הנבראים‪ ,‬כי בדבר ה' שמים‬
‫נעשו‪ ,‬שכל הנבראים עליונים ותחתונים נבראו מבחינת דבר ה'‪ ,‬וכמו שארז"ל בעשרה‬
‫מאמרות נברא העולם‪.‬‬
‫והנה אנו רואים שיש למטה בדומם צומח חי מדבר הרבה נבראים עד אין קץ ושיעור‪,‬‬
‫ופעם כתיב מה רבו מעשיך ה'‪ ,‬שיש ריבוי התהוות נבראים עד אין שיעור‪ ,‬ופעם כתיב‬
‫מה גדלו מעשיך ה'‪ .‬פירוש מה גדלו‪ ,‬קאי על נבראים גדולים כמו מלאכים‪ ,‬כי‬
‫המלאכים נבראו גם כן מבחינת הדבור‪ ,‬ויש ריבוי בחינת מלאכים‪ ,‬שזהו שאמר הכתוב‬
‫אלף אלפים ישמשוניה ורבוא רבבן קדמוהי יקומון‪ ,‬וארז"ל שכל זה מספר גדוד אחד‪,‬‬
‫אבל לגדודיו אין מספר‪ ,‬וכולם מקבלים חיותם מבחינת דבר הוי"ה המחיה אותם‪ ,‬וזהו‬
‫בחינת עיר אלקינו‪ ,‬שפירוש עיר הוא בחינת כללות עולם הדבור‪ ,‬שכמו שהעיר הוא‬
‫מכמה בתים‪ ,‬ובית הוא מקיבוץ הרבה אבנים‪ ,‬כמו כן בבחינת עיר אלקינו שהוא כללות‬
‫עולם הדבור‪ ,‬יש הרבה צירופי אותיות‪ ,‬שעל ידי זה נמשך החיות לכל נברא להחיותו‪,‬‬
‫כי כל נברא יש לו צירוף בפני עצמו המחיה אותו‪.‬‬
‫וזהו בחינת עיר אלקינו‪ ,‬ששרש בחינת האותיות נמשך מבחינת שם אלקים‪ ,‬וזהו‬
‫שאלקים נקראת לשון רבים‪ ,‬והיינו לפי שמשם אלקים נמשך בחינת הריבוי‬
‫וההתחלקות בבחינת הרבה צירופי אותיות כו'‪ .‬והמגדל הוא בחינת גדול הוי"ה‬
‫ומהולל מאד בעיר אלקינו‪ ,‬שזה מה שכתוב כולם בחכמה עשית‪ ,‬כי הוי"ה בחכמה‪,‬‬
‫והנה הוי"ה נקראת ה' אחד‪ ,‬שאין שם בחינת ריבוי והתחלקות כלל‪ ,‬רק כשנמשך שם‬
‫הוי"ה בבחינת שם אלקים‪ ,‬אז נעשה הריבוי וההתחלקות‪ ,‬וכמו שאנו רואין למטה‪,‬‬
‫ששכל אחד שהוא רק בחינת נקודה אחת‪ ,‬וכשנמשך השכל למטה בבחינת צירופי‬
‫אותיות‪ ,‬נעשה מזה הרבה צירופי אותיות כו'‪ ,‬וכך הוי"ה אחד כו'‪ ,‬אך כשנמשך‬
‫בבחינת שם אלקים‪ ,‬נעשה בחינת ריבוי והתחלקות‪ .‬אך הנה כתיב כי הוי"ה הוא‬

‫‪21‬‬
‫האלקים‪ ,‬שכולא חד‪ ,‬שהריבוי וההתחלקות נמשך משם הוי"ה שהוא אחדות פשוטה‬
‫ממש וכנזכר לעיל‪ ,‬וזהו ענין עיר ומגדל דקדושה‪.‬‬
‫ב) אך הנה איך ימשיכו בחינת עיר ומגדל זה‪ ,‬זהו על ידי שיש בנפש גם כן בחינת עיר‬
‫ומגדל‪ ,‬דהנה כתיב ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ‬
‫ולאמר לציון עמי אתה‪ ,‬ואמר רז"ל בירושלמי‪ ,‬חזרנו על כל המקרא ולא מצינו‬
‫שנקראת ישראל בשם ציון אלא בפסוק זה‪ ,‬והיינו כי בפסוק זה נאמר תחלה ואשים‬
‫דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך כו'‪ ,‬ואשים דברי בפיך הוא בחינת תורה‪ ,‬שהוא בחינת‬
‫דבר הוי"ה‪ ,‬וכמו שכתוב ודברי אשר שמתי בפיך‪ ,‬ופירוש דברי בפיך היינו שהתורה‬
‫נמשכה בבחינת פנימיות ממש‪ ,‬וכמו שכתוב ותורתך בתוך מעי‪ .‬ובצל ידי כסיתיך הוא‬
‫בחינת מצות‪ ,‬ועל ידי זה נמשך מקיפים עליונים‪ ,‬וכמו שכתוב ה' צילך על יד ימינך‪,‬‬
‫על יד ימינך הוא בחינת מצות‪ ,‬ועל ידי זה נמשך ה' צילך בחינת מקיפים שהוא בחינת‬
‫צילא דמהימנותא‪ ,‬וזהו ענין צל סוכה וכמו שכתוב וסוכה תהיה לצל יומם כו'‪ ,‬ועל‬
‫דרך זה בשאר כל המצות‪ .‬לנטוע שמים וליסוד ארץ הוא בחינת עבודת הקרבנות‪ ,‬וכמו‬
‫שארז"ל אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ‪ .‬ומפני כי בפסוק זה נאמר שלש‬
‫דברים שהם בחינת תורה ועבודה וגמילת חסדים שהם בחינת שלש קוין‪ ,‬לכן נקראת‬
‫אז כנסת ישראל בשם ציון‪ ,‬כי פירוש ציון הוא מלשון ציון וסימן‪ ,‬שהוא בחינת בצלמנו‬
‫כדמותנו‪ ,‬בצלם אלקים עשה את האדם‪ ,‬והיינו כי על הכסא דמות כמראה אדם‪ ,‬פירוש‬
‫בחינת אדם הוא בחינת רמ"ח פקודין‪ ,‬רמ"ח אברים דמלכא שהוא בחינת מצות‪ ,‬וכן‬
‫תורה נקראת אדם‪ ,‬וכמו שכתוב זאת התורה אדם‪ ,‬וכשישראל מקיימין תורה ומצות‬
‫שהם השלש קוין שנתבאר בפסוק זה היינו תורה ועבודה וגמילת חסדים‪ ,‬אזי נקראת‬
‫בשם ציון‪ ,‬שהוא בחינת מגדל שיש בנפש‪ ,‬ועל ידי זה הם ממשיכים בחינת ציון שהוא‬
‫בחינת מגדל הנזכר לעיל‪ .‬וזהו שאמר רז"ל נשבע הקדוש ברוך הוא שלא יכנס‬
‫בירושלים של מעלה עד שיכנס בירושלים של מטה כו'‪ ,‬כי על ידי בחינת ירושלים של‬
‫מטה‪ ,‬עושים בחינת ירושלים של מעלה‪.‬‬
‫וזהו והיה הנשאר בציון‪ ,‬פירוש‪ ,‬הגם שהוא בחוץ לארץ‪ ,‬עם כל זה הוא אוחז בציון‪,‬‬
‫דהיינו שמקיים תורה ומצות בחינת ואשים דברי בפיך כו' כנזכר לעיל‪ ,‬ועל ידי זה הוא‬
‫ממשיך בחינת ציון‪ ,‬וכן הנותר בירושלים שהיא בחינת יראה שלם כו'‪ ,‬קדוש יאמר לו‪,‬‬
‫והיינו שכמו שאומרים המלאכים לפני הוי"ה‪ ,‬קדוש‪ ,‬דהיינו איך שהוא מובדל‪ ,‬כך‬
‫יאמרו לפני הצדיקים‪ ,‬קדוש‪ ,‬לפי שהם בחינת ציון וסימן לאדם העליון בצלמנו כו'‬
‫שזהו בחינת שם הוי"ה‪ ,‬וכמו שכתוב ועל הכסא דמות כמראה אדם הוא מראה כבוד‬
‫הוי"ה כו'‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫אמנם הנה דור הפלגה לא רצו בקיום המצות‪ ,‬ולא רצו לילך בדרכי השם יתברך‪ ,‬כי‬
‫אם לילך בשרירות לבם הרע‪ ,‬שזהו שאמר הכתוב ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך‪,‬‬
‫שהם דרכי הוי"ה בחינת תורה ומצות‪ ,‬לא חפצנו‪ ,‬והיינו מפני כי לקיום המצות צריך‬
‫להיות בחינת ביטול‪ ,‬והם לא רצו בבחינת ביטול‪ ,‬כי אם שיהיה בבחינת נפרד‪ .‬אכן‬
‫הנה ידעו שהמשכות והשפעות בקדושה נמשך על ידי עיר ומגדל דוקא‪ ,‬כי היו חכמים‬
‫להרע‪ ,‬לכן בנו העיר והמגדל דלעומת זה‪ ,‬ורצו להרוס בנין העיר ומגדל דקדושה‪ .‬וזהו‬
‫וימצאו בקעה בארץ שנער‪ ,‬הנה בקעה זה‪ ,‬הוא לעומת ארץ ישראל‪ ,‬שכתיב בה לה'‬
‫הארץ ומלואה‪ ,‬לכן היה בית המקדש בארץ ישראל דוקא‪ ,‬אבל בחינת בקעה זו הוא‬
‫בחינת ההיפוך ממש‪ ,‬בחינת סטרא אחרא‪ ,‬מלכות דקליפה‪ ,‬והוא כמו שמדבר הוא‬
‫לעומת זה‪ ,‬נגד ארץ ישראל‪ ,‬שנקראת מדבר העמים‪ ,‬כמו כן בחינת בקעה זו הוא היפך‬
‫מבחינת ארץ ישראל‪ .‬וזהו וימצאו בקעה‪ ,‬שמצאו מקום הנפרד כו' ובנו שם העיר‬
‫ומגדל‪ .‬ותהי להם הלבינה לאבן‪ ,‬כי הנה ארז"ל וכי יש אבנים בבבל‪ ,‬כי אבנים הם‬
‫בארץ ישראל דוקא‪ ,‬וכמו שכתוב ארץ אשר אבניה ברזל‪ ,‬מה שאין כן בבבל‪ ,‬שאין‬
‫שם אבנים‪ ,‬וזהו ותהי להם הלבינה לאבן‪ ,‬והיינו כי בחינת אבן הוא מדרגה גבוה‪,‬‬
‫שהאבן היא בריאה בידי שמים‪ ,‬ולכך האבנים הם חזקים מאד‪ ,‬מה שאין כן לבינה‬
‫שהיא בריאה בידי אדם‪ ,‬וזהו מה שכתוב משם רועה אבן ישראל‪ ,‬אבן דוקא‪ ,‬ונקראת‬
‫אבן בוחן כו'‪ ,‬והיינו כי אבן הוא בחינת אותיות אל"ף ב"ן‪ ,‬שזהו ענין אדם ובהמה‪ ,‬כי‬
‫ב"ן בגימטריא בהמה‪ ,‬ואל"ף הוא בחינת אדם‪ ,‬והיינו שיש בחינת ביטול האל"ף‪,‬‬
‫שהוא בחינת ביטול דאדם שהוא בחינת מ"ה‪ ,‬ויש בחינת ב"ן שהוא בחינת ביטול‬
‫דמלאכים שנקראים בשם בהמות וחיות‪ ,‬שהוא בחינת ביטול היש‪.‬‬
‫והנה יש מעלה בביטול האדם נגד הבהמה‪ ,‬ויש מעלה בביטול דבהמה נגד האדם‪,‬‬
‫והיינו כי ביטול דאדם הוא על פי השגה וטעם ודעת‪ ,‬מה שאין כן ביטול דבהמה‪ ,‬אכן‬
‫יש מעלה בביטול הבהמה שהוא בחוזק יותר‪ ,‬לכן כתיב אדם ובהמה תושיע ה'‪,‬‬
‫וארז"ל אלו בני אדם שהם ערומים בדעת כאדם‪ ,‬ומשימים עצמן כבהמה‪ ,‬ואז תושיע‬
‫הוי"ה‪ ,‬והיינו לפי שאז יש בהם שני המעלות‪ .‬וזה שכתוב ואני תמיד עמך בהמות הייתי‬
‫עמך‪ ,‬שעמך הוא בחינת בהמות דוקא‪ ,‬בחינת ביטול שלמעלה מטעם ודעת והשגה‪,‬‬
‫שעל ידי זה דוקא הוא אני תמיד עמך כו'‪ ,‬וזהו בחינת אבן‪ ,‬שהוא בחינת הביטול דאדם‬
‫ובהמה‪.‬‬
‫ג) אך דור הפלגה לא רצו בבחינת ביטול כנזכר לעיל‪ ,‬וזהו ותהי להם הלבינה לאבן‪,‬‬
‫שתמורת האבן שהוא מלכות דקדושה‪ ,‬עשו הלבינה שהיא בחינת מלכות דקליפה‪,‬‬
‫וזשארז"ל זקף לבינה והשתחווה לה‪.‬‬

‫‪23‬‬
‫וביאור ענין ותהי להם הלבינה לאבן‪ ,‬הנה נודע שבקדושה עשר ולא תשע‪ ,‬עשר ולא‬
‫אחד עשר‪ ,‬אך הנה בקליפות הם אחד עשר‪ ,‬שזהו אחד עשר סממני הקטורת שהיו‬
‫במקדש‪ ,‬כנגד אחד עשר כתרין דמסאבותא‪ ,‬והיינו מפני כי בעשר ספירות דקדושה‪,‬‬
‫הנה האור והחיות הנמשך מאור אין סוף ברוך הוא להעשר ספירות‪ ,‬הוא מאיר בתוך‬
‫העשר ספירות ומתלבש בהם בבחינת פנימיות ממש‪ ,‬ולכן הם עשר ולא יותר‪ ,‬כי האור‬
‫נתאחד עם הכלי ממש כו'‪ ,‬אך בקליפות הם י"א‪ ,‬והיינו כי החיות שנמשך להם‬
‫מהקדושה אינו מתלבש בהם בבחינת פנימיות‪ ,‬כי אם על ידי מקיף להחיותם‪ ,‬ועל כן‬
‫הם אחד עשר‪ ,‬כי הם שני דברים‪ ,‬שהאור והחיות הנמשך להם הוא בחינת בפני עצמו‪,‬‬
‫לפי שאינו מתלבש בהם כלל‪ ,‬וזהו ענין המקיף דלבונה‪ ,‬וזהו ותהי להם הלבינה לאבן‪,‬‬
‫היינו שרצו לקבל חיות רק מבחינת מקיף דלבונה‪ ,‬כי לקבל חיות מהקדושה שנמשך‬
‫בבחינת פנימיות‪ ,‬אי אפשר לקבל כי אם על ידי ביטול‪ ,‬לכך רצו יותר לקבל רק מבחינת‬
‫מקיף דלבונה‪ ,‬שהמקיף יכול להחיות גם לקליפות שהם נפרדים כו'‪.‬‬
‫וזהו על דרך שאנו רואים באותיות‪ ,‬שיש בחינת אותיות שהם נמשכים בבחינת פנימיות‬
‫ממש להחיותם‪ ,‬וכמו בדבר ה' שמים נעשו‪ ,‬שהאותיות מתלבשים בבחינת אור פנימי‬
‫ממש‪ ,‬ויש בחינת אותיות שאינם מתלבשים בבחינת פנימיות‪ ,‬כי אם רק בבחינת מקיף‬
‫לבד‪ ,‬ואף על פי כן הם מחיים ומהווים‪ ,‬כמו על דרך משל שמוש השמות והשבעת‬
‫האותיות‪ ,‬שהיו יכולים בדורות הקודמים להשביע השמות‪ ,‬שמשביע בשם פלוני‬
‫ומלאך פלוני שיהיה הדבר ההוא‪ ,‬והיה נעשה כך תיכף ומיד‪ ,‬ואף על פי שאינו יודע‬
‫ומשיג כלל את השם‪ ,‬שאותיות אלו הם רק בבחינת מקיף‪ ,‬ואף על פי כן היה פועל‬
‫כו'‪ .‬וזהו שרצו לקבל חיות מהמקיף‪ ,‬דהיינו על ידי שמוש השמות‪ ,‬וכמו שכתוב‬
‫בלקוטי תורה מהאריז"ל‪ ,‬וזהו ותהי להם הלבינה לאבן‪ ,‬שבחרו בלבינה‪ ,‬מלכות‬
‫דקליפה‪ ,‬שמקבלת רק מבחינת לבונה זכה‪ ,‬שהוא רק מבחינת אור מקיף שמחיה‬
‫קליפות כו'‪ ,‬תמורת האבן מלכות דקדושה‪ ,‬ורצו להרוס בנין העיר והמגדל דקדושה‪,‬‬
‫וזהו כמו שכתוב ושפחה כי תירש גבירתה כו'‪ ,‬אמלאה החרבה כו'‪ ,‬ולזה גדלה‬
‫חטאתם עד מאד‪.‬‬
‫וזהו שכתוב הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים‪ ,‬פירוש וראשו בשמים‪ ,‬הנה‬
‫כתיב דרך הנשר בשמים‪ ,‬אם תגביהי כנשר‪ ,‬משם אורידך נאום הוי"ה‪ ,‬והיינו כי שם‬
‫הוי"ה מתחיל ביו"ד‪ ,‬והיינו כי כדי שיומשך בבחינת שם הוי"ה שהוא בחינת חכמה‪,‬‬
‫זהו על ידי יו"ד דוקא‪ ,‬שהוא בחינת צמצום‪ ,‬והיינו לפי שבחכמה נמשך אור אין סוף‬
‫בבחינת גילוי ממש‪ ,‬וכדי שיומשך אור אין סוף בבחינת גילוי‪ ,‬זהו על ידי צמצום‬
‫דוקא‪ ,‬כי עצמות אור אין סוף אינו יכול להיות נמשך בגילוי כי אם על ידי צמצום‪,‬‬
‫והנה נודע‪ ,‬שכדי שיומשך בבחינת צמצום זה‪ ,‬זהו גם כן על ידי צמצום שיש בנפש‪,‬‬
‫‪24‬‬
‫שזהו ענין יעקב‪ ,‬יו"ד עקב‪ ,‬שהוא בחינת ביטול וצמצום‪ ,‬ועל ידי בחינת ביטול‬
‫וצמצום שיש בנפש‪ ,‬על ידי זה נתצמצם אור אין סוף שיומשך בבחינת חכמה בבחינת‬
‫גילוי ממש‪ .‬אך דור הפלגה שלא רצו בבחינת ביטול כו'‪ ,‬ולזה אמרו הבה נבנה לנו‬
‫עיר כו' וראשו בשמים‪ ,‬דהיינו שרצו לקבל מבחינת מקיפים עליונים‪ ,‬שלמעלה‬
‫מבחינת הצמצום שנתצמצם בעשר ספירות דקדושה‪ ,‬ששם אם צדקת כו'‪ ,‬וכחשיכא‬
‫כאורה שוין לפניו‪ ,‬ואין הביטול תופס מקום כלל‪ ,‬על דרך חנם‪ ,‬בלא מצות‪ ,‬כי שממית‬
‫בידים תתפש והיא בהיכלי מלך‪ ,‬וזהו וראשו בשמים‪ .‬אך הנה כתיב משם אורידך נאום‬
‫הוי"ה‪ ,‬דהיינו כשנמשך בבחינת שם הוי"ה‪ ,‬אין להם יניקה ואחיזה כלל‪ ,‬כי משם‬
‫הוי"ה [אי] אפשר לקבל כי אם על ידי ביטול דוקא‪ ,‬ולכן נאמר וירד הוי"ה לראות את‬
‫העיר כו'‪.‬‬
‫ד) וזהו מה שכתוב ברבות ודברים אחדים‪ ,‬שדברו דברים חדים על שני אחדים‪ ,‬על‬
‫הוי"ה אחד‪ ,‬ועל אחד היה אברהם כו'‪ .‬פירוש‪ ,‬שדברו על ה' אחד‪ ,‬דהנה כתיב ביום‬
‫ההוא יהיה ה' אחד‪ ,‬והקושיא ידוע‪ ,‬אטו האידנא לאו אחד הוא‪ .‬אך הענין הוא דהנה‬
‫אנו אומרים בקריאת שמע הוי"ה אחד‪ ,‬ולכאורה אינו מובן‪ ,‬למה אין אומרים ה' יחיד‪,‬‬
‫שיחיד הוא למעלה מאחד וכנודע‪.‬‬
‫אך הנה התירוץ על זה‪ ,‬דאחד מורה איך שהוא אחד בשבע רקיעים וארץ וארבע רוחות‬
‫העולם‪ ,‬והיינו אף כשנברא העולם בשבע רקיעים וארץ כו'‪ ,‬שיש בחינת שש קצוות‬
‫גשמיים‪ ,‬שש קצוות רוחניים‪ ,‬שהוא ענין בחינת שבע מדות לך ה' הגדולה‪ ,‬ואף על פי‬
‫כן כולם בטלים ממש לאלקות‪ ,‬כי הנה אומות העולם אומרים רם על כל גוים הוי"ה‬
‫על השמים כבודו‪ ,‬שהוא בחינת ירידה לפניו להשפיל בבחינת ארץ‪ ,‬כי אם עזב ה' את‬
‫הארץ ביד המזלות‪ ,‬ורק על השמים כבודו‪ ,‬שהוא בחינת יחיד לבד‪ ,‬אבל למטה נעשה‬
‫בחינת יש ודבר נפרד ממש‪ .‬אבל הנה באמת הוא כמו שאנו אומרים המגביהי לשבת‬
‫המשפילי לראות בשמים ובארץ‪ ,‬לפי שהוא מגביהי לשבת‪ ,‬על כן המשפילי לראות‬
‫בשמים ובארץ בשוה ממש‪ ,‬שכמו שהארץ השפלה לפניו יתברך‪ ,‬כמו כן השמים היא‬
‫גם כן השפלה לפניו‪ ,‬וכמו שיכול להשפיל בשמים‪ ,‬כמו כן יכול להשפיל בארץ‪.‬‬
‫וזהו ה' אחד‪ ,‬שהוא אחד בשבע רקיעים וארץ וארבע רוחות העולם‪ ,‬והם בתכלית‬
‫הביטול לאלקות ואינם בחינת נפרד כלל‪ ,‬שזה רבותא יותר מבחינת הוי"ה יחיד‪ ,‬שאין‬
‫זה רבותא‪ ,‬שהכל מודים שהוא יחיד‪ ,‬רק שזהו הרבותא‪ ,‬שאפילו בשבע רקיעים וארץ‬
‫כו'‪ ,‬הוא גם כן אחד‪ .‬וזה שאנו אומרים ביום ההוא יהיה הוי"ה אחד‪ ,‬דהיינו שלעתיד‬
‫לבא יומשך זה בבחינת גילוי ממש‪ ,‬שהכל יהיו רואים בראיה חושית ממש‪ ,‬איך שהוא‬
‫אחד‪ ,‬ואין העולם תופס מקום כלל‪ ,‬מה שאין כן עתה‪ ,‬אין זה בבחינת גילוי ממש‪ ,‬כי‬
‫החשך יכסה ארץ כו'‪ .‬והנה כדי שיומשך בחינת ה' אחד‪ ,‬זהו על ידי בחינת ביטול‪,‬‬
‫‪25‬‬
‫שעל ידי ביטול נפש האדם לאלקות‪ ,‬על ידי זה נמשך בחינת גילוי אלקות בעולמות‪,‬‬
‫דהיינו שנמשך בחינת אל"ף אלופו של עולם בשבע רקיעים וארץ כו'‪ ,‬ועל ידי זה‬
‫נעשה אחד‪.‬‬
‫והנה הם לא רצו בבחינת ביטול‪ ,‬ולא רצו לקבל מבחינת הוי"ה אחד‪ ,‬דהיינו מבחינת‬
‫המשכת אור אין סוף שנמשך בבחינת פנימיות כו'‪ ,‬כי אם מבחינת מקיף לבד‪ .‬וזהו‬
‫שדברו על ה' אחד‪ ,‬ועל אחד היה אברהם‪ ,‬היינו כי אברהם נקראת אחד‪ ,‬לפי שאברהם‬
‫היה כלי לבחינת אחד‪ ,‬והיה ממשיך בחינת ה' אחד שיהיה המשכת גילוי אלקות‬
‫בעולמות ממש‪ ,‬כי אברהם היה בבחינת ביטול‪ ,‬והיה מרכבה לבחינת הוי"ה אחד‪ ,‬כי‬
‫אברהם הוא אבר מ"ה כו'‪ ,‬וכמו שכתוב ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה‪ ,‬שתמיד היה‬
‫בבחינת ביטול ורצוא ושוב כו'‪ ,‬והם לא רצו בזה‪ .‬וזהו שדברו על אברהם‪ ,‬והיינו שבזה‬
‫גופא שבנו את העיר והמגדל‪ ,‬בזה דברו דברים חדים על שני אחדים‪ ,‬לפי שהעיר‬
‫והמגדל שלהם הוא היפך ממש משני אחדים הנזכר לעיל‪ ,‬וזהו ששייך דברים אחדים‬
‫שדברו‪ ,‬להעיר ומגדל כו'‪.‬‬
‫אך הכח הזה שהיה להם להמשיך העיר והמגדל להמשיך כח בסטרא אחרא ולהרוס‬
‫הבנין דקדושה‪ ,‬וכמו שאמר הכתוב וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם‪ ,‬זהו על‬
‫ידי ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים‪ ,‬פירוש שהם היו באחדות‪ ,‬ועל דרך‬
‫שמצינו בדברי רז"ל על דורו של דוד שהיו צדיקים‪ ,‬ואף על פי כן היו יורדים למלחמה‬
‫ונופלים‪ ,‬ודורו של אחאב שהיו עובדי עבודה זרה‪ ,‬היו יורדים במלחמה ונוצחים‪,‬‬
‫והיינו לפי שהה בהם אחדות ‪,‬וכמו שכתוב חבור עצבים אפרים הנח לו‪ ,‬מה שאין כן‬
‫דורו של דוד שהיה בהם דלטורין כו'‪ ,‬והיינו כי אחדות היא מדרגה גבוה מאד‪ ,‬ולכן‬
‫לא היה כח במדת הדין לשלוט בהם‪ ,‬וגם שהיו שפה אחת‪ ,‬שדברו כולם בלשון‬
‫הקודש‪ ,‬וכל השבעות ושמושי שמות הם בלשון הקודש דוקא‪ ,‬ולכן היו יכולים לפעול‬
‫הכל כרצונם על ידי שמושי שמות‪ .‬ולכן נאמר הבה נרדה ונבלה שם שפתם‪ ,‬והיינו‬
‫שבלבל לשונם‪ ,‬ומחמת זה נתפרדה האחדות‪ ,‬ואז היה כח במדת הדין לשלוט עליהם‪,‬‬
‫ואז ויפץ ה' אותם כו'‪.‬‬
‫ה) ומעתה יש להבין ענין מגדל עוז שם הוי"ה‪ ,‬כי הנה ארז"ל הצדיקים שמם קודם‬
‫להן‪ ,‬דומים לבוראן‪ ,‬שנאמר ושמי הוי"ה לא נודעתי להם‪ ,‬כך הצדיקים שמם קודם‬
‫להן‪ ,‬שנאמר ושמו מרדכי ושמו בועז‪ ,‬אבל הרשעים הן קודמין לשמן‪ ,‬גלית שמו נבל‬
‫שמו כו'‪ .‬והענין הוא דהנה כתיב ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ‪ ,‬אשר הלכו אלקים‬
‫לפדות לו לעם ולשום לו שם (בשמואל ב' ז' ך"ג)‪ ,‬וארז"ל על זה במדרש‪ ,‬מצינו שהלך‬
‫הקדוש ברוך הוא מהלך ת"ק שנה לעשות לו שם‪ ,‬שנאמר ותעש לך שם כהיום הזה‪,‬‬
‫(בנחמיה ט' יו"ד)‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫ולהבין מהו ענין לעשות לו שם‪ ,‬הענין הוא דהנה מבואר למעלה שיש שני בחינת‪,‬‬
‫בחינת עיר אלקינו ובחינת מגדל‪ ,‬והנה עיר אלקינו הוא בחינת צירופי אותיות הדבור‬
‫מבחינת דבר הוי"ה להחיות הנבראים‪ ,‬שהוא בחינת המשכת בחינת המחדש בטובו‬
‫בכל יום מעשה בראשית‪ ,‬שבכל יום נתחדש הבריאה מאין ליש‪ ,‬שעל זה נאמר שאו‬
‫מרום עיניכם וראו מי ברא אלה‪ ,‬המוציא במספר צבאם‪ ,‬שכל אחד ואחד מהלך‬
‫בשבילו המתוקן לו‪ ,‬שאלמלא היה מעורב כוכב אחד בחבירו‪ ,‬היה נחרב העולם‪ ,‬ועל‬
‫זה נאמר בהבראם‪ ,‬כיום הבראם ממש‪ ,‬שבכל יום נמשך המשכת חיות חדש להחיות‬
‫את העולמות כו'‪ ,‬אך הוא רק חידוש הישנות לבד‪ ,‬שאין בזה שום תוספת וגרעון כו'‪,‬‬
‫שהוא רק בחינת המשכת הטבע לבד‪ ,‬עוד כל ימי הארץ זרע וקציר כו'‪.‬‬
‫אך יש בחינת המשכה שלמעלה מן הטבע‪ ,‬כמו יציאת מצרים וקריעת ים סוף‪ ,‬שהוא‬
‫היפוך הטבע ממש‪ ,‬הפך ים ליבשה‪ ,‬שהיא בחינת המשכה שלמעלה מן הטבע‪ ,‬וזהו‬
‫שהלך הקדוש ברוך הוא מהלך ת"ק שנה לעשות לו שם‪ ,‬דהיינו מה שנמשך גילוי‬
‫בחינת המשכה שלמעלה מן הטבע‪ ,‬נקראת בחינת שם‪ ,‬וכמו שכתוב טוב שם טוב‬
‫משמן הטוב‪ ,‬ששם הטוב הולך מסוף העולם עד סופו‪ ,‬וכן כל זית שיש לו שם בשדה‪,‬‬
‫והיינו מה שהוא דבר הפלא הוא בחינת שם‪ ,‬וכך למעלה‪ ,‬שענין גילוי בחינת שם הוי"ה‬
‫שלמעלה מן הטבע נקראת בחינת שם כו'‪.‬‬
‫ובזה יובן הפירוש מה ששמו קודם לשם הוי"ה‪ ,‬ושמי הוי"ה לא נודעתי להם‪ ,‬לפי‬
‫שכדי שיוכל להיות בחינת גילוי שם הוי"ה‪ ,‬זהו מצד שנמשך המשכה עליונה יותר‬
‫שלמעלה משם הוי"ה‪ ,‬בבחינת שם הוי"ה‪ ,‬וכמו שכתוב מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו‬
‫מחשבותיך‪ ,‬וכתיב לעושה נפלאות גדולות לבדו כו'‪ ,‬שבחינת פלא נמשך מבחינת‬
‫לבדו כו'‪ ,‬בחינת ולגדולתו אין חקר‪ ,‬והיינו שיש שני בחינת‪ ,‬מה רבו מעשיך ה'‪,‬‬
‫ובחינת מה גדלו מעשיך כו'‪ ,‬בחינת מה רבו מעשיך היא בחינת המשכה שנמשך בכל‬
‫יום לחדש את הישנות‪ ,‬וכמו שאמר בברכת יוצר ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה‬
‫בראשית‪ ,‬וכתיב אחר כך מה רבו מעשיך ה'‪ ,‬אך בחינת מה גדלו מעשיך‪ ,‬היא בחינת‬
‫המשכה שלמעלה מן הטבע‪ ,‬כמו נס דיציאת מצרים וקריעת ים סוף‪ ,‬שזה נמשך‬
‫מבחינת ולגדולתו אין חקר‪ ,‬בחינת עמקו מחשבותיך‪ ,‬עומק המחשבה‪ ,‬בחינת כתר‬
‫עליון כו'‪.‬‬
‫וזה ששמו קודם לשם הוי"ה‪ ,‬והיינו לפי שהוא המשכה בשם הוי"ה מבחינת‬
‫העצמיותף עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד‪ .‬וזהו שהלך לעשות לו שם‬
‫כו'ף שנאמר ותעש לך שם כהיום הזה כו'‪ ,‬ופירוש כהיום הזהף היינו על דרך שאומרים‬
‫בקריאת שמע‪ ,‬ויציב כו' הדבר הזה‪ ,‬שיהיה הדבר בבחינת זה‪ ,‬בחינת גילוי‪,‬‬
‫וכמשארז"ל כל הנביאים נתנבאו בכה‪ ,‬ומשה נתנבא בזה‪ ,‬בחינת גילוי אספקלריא‬
‫‪27‬‬
‫המאירה‪ ,‬וזהו הדבר הזה‪ ,‬שיהיה מאיר בדבר בחינת זה‪ ,‬ושיתגלה כן למטה‪ .‬ועל דרך‬
‫זה הוא פירוש מה שכתוב ותעש לך שם כהיום הזה‪ ,‬שיהיה גילוי בחינת זה‪ ,‬ויהיה‬
‫גילוי בחינת שם‪ ,‬כמו שהוא למעלה‪ ,‬יתגלה למטה‪ ,‬וכמו שכתוב ונגלה כבוד הוי"ה‬
‫כו' וראו כל בשר כי פי ה' דיבר כו'‪.‬‬
‫והנה בחינת שם זה הוא בחינת המגדל דקדושה‪ ,‬כי מגדל הוא לשון גדול‪ ,‬בחינת‬
‫ולגדולתו אין חקר כו'‪ .‬וזהו מגדל עוז שם הוי"ה‪ ,‬שהמגדל הוא בחינת גילוי שם‬
‫הוי"ה‪ ,‬שהשם קדם להוי"ה‪ ,‬דהיינו בחינת שם טוב כו'‪ ,‬בו ירוץ צדיק ונשגב‪ ,‬והיינו‬
‫שצדיקים ממשיכים את בחינת המגדל‪ ,‬בחינת שמו קודם להוי"ה‪ ,‬ולכך גם הצדיקים‪,‬‬
‫שמם קודם להן כו'‪ .‬והנה מה שכתוב בו ירוץ צדיק‪ ,‬קאי על כללות נשמות ישראל‪,‬‬
‫שכולם נקראים צדיקים‪ ,‬וכמו שכתוב ועמך כולם צדיקים‪ ,‬והוא כמו שכתוב בזהר‪,‬‬
‫מאן דנטיר ברית אקרי צדיק כו'‪.‬‬
‫ובזה יובן גם כן ההפרש מה שבחול אומרים מגדיל ישועות מלכו‪ ,‬בפתח‪ ,‬ובשבת‬
‫מגדול‪ ,‬בחיריק‪ ,‬והיינו לפי שבחינת מגדיל בפתח‪ ,‬מורה על בחינת גדול הוי"ה ומהולל‬
‫מאד בעיר אלקינו‪ ,‬שהוא רק המשכה מבחינת עיר אלקינו בחינת צירופי אותיות‬
‫הדבור לבד כו'‪ ,‬בחינת מה רבו מעשיך הוי"ה‪ ,‬אך בשבת הוא בחינת התגלות מבחינת‬
‫מגדול בחיריק‪ ,‬שהוא בחינת מה גדלו מעשיך הוי"ה‪ ,‬בחינת ולגדולתו אין חקר‪ ,‬ולזה‬
‫אנו אומרים מגדול‪.‬‬
‫וזהו והיה הנשאר בציון‪ ,‬פירוש נשאר‪ ,‬על דרך והיה שארית יעקב‪ ,‬שמשים את עצמו‬
‫כשיריים‪ ,‬שהוא בחינת חיריק‪ ,‬נקודה התחתונה של סגול‪ ,‬שמברר את השני נקודות‬
‫העליונות‪ ,‬שהוא בחינת עשו וישמעאל‪ ,‬על ידי זה נמשך בחינת ציון‪ ,‬שהוא בחינת‬
‫מגדל‪ ,‬כי ציון הוא קדש הקדשים‪ ,‬וכמו שאמר ציון המצויינת קדש הקדשים‪ ,‬שהוא‬
‫גם כן בחינת מגדל‪ ,‬וכנזכר לעיל שהמגדל הוא קדש הקדשים‪ ,‬והיינו שעל ידי זה שהוא‬
‫בחינת שארית‪ ,‬בחינת נקודה לבד‪ ,‬חיריק‪ ,‬על ידי זה נמשך בחינת מגדול גם כן בחיריק‪,‬‬
‫שהוא על דרך שאנו אומרים בשבת‪ ,‬בחינת מגדול בחיריק‪ .‬קדוש יאמר לו‪ ,‬שיאמרו‬
‫המלאכים לפניהם קדוש‪ ,‬לפי שיומשך למטה גילוי אלקות ממש מבחינת קדש‬
‫הקדשים‪ ,‬ולכך יאמרו לפניהם קדוש כו' וכנזכר לעיל‪.‬‬

‫והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים‪ ,‬קדוש יאמר לו‪ .‬וצריך להבין מי הוא זה אשר‬
‫עליו יאמר קדוש יאמר לו‪ ,‬דאם על אלו שאודותם מדבר תחלה והם הנשאר בציון‬
‫והנותר בירושלים‪ ,‬הרי שנים הם‪ ,‬שני מדריגות חלוקות‪ ,‬והוה ליה למימר קדושים‬
‫יאמר להם‪ ,‬או קדוש יאמר להם‪ ,‬ומפני מה אומר קדוש יאמר לו‪ ,‬לשון יחיד‪ .‬ועוד הלא‬
‫‪28‬‬
‫רוב ישראל הם בחוץ לארץ‪ ,‬ולמה דוקא הנה אלו אשר מהם ישארו בציון ויותרו‬
‫בירושלים‪ ,‬הנה להם דוקא קדוש יאמר‪ .‬אלא דבהכרח לומר דישנו מי שאומר עליו‬
‫אשר קדוש יאמר לו‪ ,‬אך הענין הוא דהנה אמר רז״ל (בבא בתרא דף ע״ה ע״ב) אמר‬
‫רבי אלעזר עתידין צדיקים שיאמרו לפניהן קדוש‪ ,‬כדרך שאומרים לפני הקב״ה‪ .‬וזהו‬
‫והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים‪ ,‬דמזה מה שנשאר בציון ונותר בירושלים‪ ,‬הנה‬
‫בשביל זה קדוש יאמר לו‪.‬‬
‫ולהבין זה יש להקדים תחלה מה שכתוב (משלי י״ח) מגדל עוז שם הוי"ה בו ירוץ‬
‫צדיק ונשגב‪ ,‬ופירוש רש״י והוא מתחזק‪ .‬וסותם דבריו ואינו מפרש מי הוא זה‬
‫המתחזק‪ ,‬ואין לומר דזה קאי על הצדיק‪ ,‬דהלא בו ירוץ צדיק כתיב‪ ,‬וידוע דכל מרוצה‬
‫הוא בתוקף גדול‪ ,‬ולאחר תוקף כזה‪ ,‬מהו עוד ענין החיזוק‪ .‬והנה במגדל הרי יש בו‬
‫שני מדריגות‪ ,‬הראשון מגדל היופי‪ ,‬והשני מגדל עוז‪ .‬דההפרש ביניהם הוא דמגדל‬
‫היופי הוא במקום מובחר ביותר‪ ,‬והיינו דכללות ענין המגדל הוא בית כפולה‬
‫ומכופלת‪ ,‬כמה קומות‪ ,‬וגבוה מכל בניני העיר‪ ,‬ומגדל היופי הוא תפארת העיר‪,‬‬
‫ועמידתו הוא במקום מובחר‪ ,‬כמו שכתוב (ישעיה ה׳) כרם היה לידידי בקרן בן שמן‬
‫(שהוא מקום מובחר) ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו כו׳‪ ,‬הרי המגדל‬
‫הוא בתוך המקום המובחר אשר בהכרם הנמצא בקרן בן שמן ובנוי לתלפיות‪ ,‬וכל‬
‫העיר נחשבת בחשיבותו‪ ,‬דלהיותו מגדל היופי‪ ,‬הנה חשיבות חלקי העיר המה לפי‬
‫אופן קירובם אל המגדל‪ ,‬דאלו הרחובות הם מימין המגדל ואלו משמאלו‪ ,‬אלו‬
‫במזרחו ואלו במערבו‪.‬‬
‫אבל מגדל עוז‪ ,‬הוא מה שמעמדו הוא בחומת העיר‪ ,‬להגן על העיר‪ ,‬ומקרא מלא דבר‬
‫הכתוב (תהלים ס״א) כי היית מחסה לי מגדל עוז מפני אויב‪ ,‬דהנה עיר בצורה‪ ,‬הוא‬
‫מה שמוקפת חומה‪ ,‬שלא יוכל צר ואויב להכנם אל העיר‪ ,‬ועושים בשטח החומה‬
‫במקומות שונים‪ ,‬וביותר בקרני הזוית של העיר‪ ,‬מגדלים לראות את השונא מרחוק‪.‬‬
‫ומלבד שהוא חיזוק להעיר‪ ,‬הנה זהו חיזוק גדול להיושבים בחומה להגן עליהם‪ ,‬שלא‬
‫יוכל השונא לגשת עליהם מקרוב‪ .‬וזהו מגדל עוז שם הוי"ה בו ירוץ צדיק‪ ,‬והיינו‬
‫דמגדל עוז‪ ,‬הגם שהוא מגין בפני השונא וגם היושב בו הוא בטוח שלא יוזק‪ ,‬שהרי‬
‫המגדל מגין עליו‪ ,‬אבל מ״מ הוא בכיווץ‪ ,‬והיינו דלבד זה שהוא במקום חומת העיר‪,‬‬
‫ואינו מקום מובחר ומרווח כל כך כמו מקום המגדל של יופי שהוא במקום מרווח‪,‬‬
‫הנה עוד זאת שהוא במקום המלחמה והוא בכיווץ ופחד‪ .‬אבל מגדל עוז שם הוי"ה‪,‬‬
‫הנה היתרון בו‪ ,‬דלא זו בלבד שהוא חזק ואינו ירא מן השונא‪ ,‬אלא עוד זאת‪ ,‬כי על‬
‫ידי שם הוי"ה‪ ,‬הנה הצדיק ירוץ בכל מקום שירצה בהתפשטות והתרחבות גדולה‪,‬‬
‫והוא היתרון של המגדל עוז דשם הוי"ה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫קיצור‪ .‬יקשה‪ ,‬אומר קדוש לשון יחיד‪ ,‬שהרי הנשאר והנותר שנים הם‪ ,‬ויקדים‬
‫הכתוב מגדל עוז‪ ,‬ויבאר כי יש מגדל היופי והוא במקום היותר מובחר‪ ,‬ומגדול עוז‬
‫הוא בחומת העיר‪ ,‬המגין מפני השונא‪.‬‬
‫ענינים‪ .‬א) מגדל הוא בית בעלת ריבוי קומות‪ .‬ב) מגדל היופי בטבור העיר‪ .‬ג) מגדל‬
‫עוז בחומת העיר‪.‬‬
‫ב) אמנם עדיין צריך להבין‪ ,‬דהן אמת דהמגדל עוז דשם הוי"ה הרי יש בו יתרון על‬
‫מגדל עוז סתם‪ ,‬אבל הנה לאחר כל זה‪ ,‬הרי מגדל יופי הוא נעלה הרבה באין ערוך‬
‫מכמו מגדל עוז‪ ,‬והוה ליה למכתב מגדל יופי שם הוי"ה‪ ,‬ולמה אמר מגדל עוז‪.‬‬
‫אך הענין הוא דהנה כתיב (תהלים מ״ח) גדול ה׳ ומהולל מאד בעיר אלקינו‪ ,‬וארז״ל‬
‫אימתי הוא גדול‪ ,‬כשהוא בעיר אלקינו‪ ,‬דעיר אלקינו הוא בחינת עולם הדיבור‬
‫העליון‪ ,‬ונקראת דיבור העליון בשם עיר‪ .‬דכשם שהעיר הוא קיבוץ מהרבה בתים‪ ,‬וכל‬
‫בית מקובץ ומסודר מהרבה אבנים‪ ,‬דלפי אופן הריבוי והמיעוט של האבנים‪ ,‬כן יהיה‬
‫גודל או קוטן הבית הנבנה מהאבנים ההם‪ ,‬וכן מאופן סידור האבנים באורך ורוחב‬
‫וגובה‪ ,‬כן יהיה ציור הבית ההוא הנבנה מהאבנים ההם‪ .‬וכן הוא בעיר אלקינו שהוא‬
‫בחינת דיבור העליון‪ ,‬דאותיות נקראת אבנים‪ ,‬וכמו שכתוב בספר יצירה שתי אבנים‬
‫בונות שני בתים‪ ,‬שלשה אבנים בונות ששה בתים‪ ,‬דמשתי אותיות נבנה בשני צירופים‬
‫שהם שני תיבות‪ ,‬כמו אב בא‪ ,‬ושלשה אבנים שהם שלשה אותיות מהם נבנה ששה‬
‫בתים שהם ששה תיבות כו'‪ ,‬שבעה אבנים בונות חמשת אלפים וארבעים בתים‪ ,‬מכאן‬
‫ואילך צא וחשוב עד אין שיעור‪ ,‬והיינו דכמו מקיבוץ הרבה אבנים נעשה ונבנה הבית‪,‬‬
‫ובהקבץ הרבה בתים נעשה עיר‪ ,‬ככה יובן למעלה דכללות דיבור העליון נקראת בשם‬
‫עיר אלקינו‪ ,‬והם האותיות והצירופים דעשרה מאמרות המהווים ומחיים את כל‬
‫העולמות והנבראים‪ ,‬וכמו שכתוב ואתה מחיה את כלם‪ ,‬דאתה הם האותיות מא׳ ועד‬
‫תי"ו‪ ,‬וה׳ מוצאות פה העליון‪ ,‬וארז״ל אל תקרא מחיה אלא מהווה‪ ,‬וכמו שכתוב בדבר‬
‫הוי"ה שמים נעשו‪ ,‬דכל הנבראים העליונים והתחתונים נבראו מבחינת דבר אלקינו‪,‬‬
‫וכמאמר לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא במאמר ורוח‬
‫פיו יתברך‪ ,‬ואנו רואין שיש למטה בדומם צומח חי מדבר‪ ,‬הרבה נבראים עד אין‬
‫שיעור‪ ,‬והיינו דלבד הריבוי הגדול שיש בכל מין‪ ,‬הנה יש ריבוי מינים עד אין שיעור‪,‬‬
‫ועל זה נאמר מה רבו מעשיך הוי"ה‪ ,‬שיש ריבוי נבראים עד אין שיעור‪ ,‬וכתיב מה גדלו‬
‫מעשיך הוי"ה‪ ,‬שהם גדולי הנבראים כמו השמש הירח והכוכבים‪ .‬ומה שמחלקם בשני‬
‫ענינים‪ ,‬מה רבו ומה גדלו‪ ,‬להיות חלוקים בהגילוי חיות שבהם‪ ,‬דצבא הארץ הנה‬
‫קיומם הוא רק במין‪ ,‬אבל צבא השמים קיומם באיש‪ .‬וכן מה גדלו מעשיך הוי"ה‪ ,‬קאי‬
‫גם על המלאכים העליונים שהם נבראים גדולים ביותר‪ ,‬וכמאמר ומלאך בשליש עולם‬
‫‪30‬‬
‫עומד‪ .‬והמלאכים‪ ,‬הנה התהוותם הוא גם כן מבחינת דיבור‪ ,‬דזהו וברוח פיו כל צבאיו‪,‬‬
‫ויש ריבוי בחינות ומדריגות מלאכים‪ ,‬כמו שכתוב אלף אלפים ישמשוניה וריבוי רבבן‬
‫קדמוהי יקומון‪ ,‬וארז״ל דכל זה מספר גדוד אחד‪ ,‬אבל ולגדודיו אין מספר‪ ,‬שיש ריבוי‬
‫מלאכים עד אין קץ ושיעור‪ ,‬וכלם מקבלים חיותם מבחינת דבר הוי"ה המחיה אותם‪,‬‬
‫וזהו בחי׳ עיר אלקינו‪ ,‬שהוא כללות עולם הדיבור העליון‪.‬‬
‫קיצור‪ .‬יבאר דעיר אלקינו הוא עולם הדיבור העליון‪ ,‬שתי אבנים בונות שתי בתים‪,‬‬
‫דאבנים הם האותיות מאל"ף עד תי"ו‪ ,‬ואתה מחיה מהוה‪ ,‬מה רבו ומה גדלו‪ ,‬והיא עיר‬
‫אלקינו‪.‬‬
‫ענינים‪ .‬א) עיר אלקינו דיבור העליון‪.‬‬
‫ג) והנה המגדל הוא בחינת גדול הוי"ה שבעיר אלקינו‪ ,‬דעיר אלקינו הם ריבוי‬
‫פרטי הצירופים‪ ,‬דכל נברא ומלאך הרי יש לו צירוף פרטי‪ ,‬מה שעל ידי הצירוף ההוא‬
‫נמשך לו החיות המחיה אותו‪ ,‬דהצירוף ההוא הוא הבית אשר ממנו הוא נבנה העיר‪,‬‬
‫והחיות הנמשך הוא בחינת המגדל‪ ,‬שהוא בחינת גדול הוי"ה שהוא בעיר אלקינו עולם‬
‫הדיבור העליון‪ ,‬וכמו שכתוב הוי"ה בחכמה‪ ,‬וזהו שאמרז״ל אימתי הוא גדול‪ ,‬כשהוא‬
‫בעיר אלקינו‪ ,‬דהנה כל צירופי אותיות הדיבור הוא מבחינת חכמה‪ ,‬והיינו דשרש‬
‫האותיות ומבטאם הוא מלמעלה יותר‪ ,‬וכמו שכתוב באגרת הקודש בדיבור המתחיל‬
‫ויעש דוד שם וזה לשונו‪ :‬ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן ומושכל לכל משכיל‪,‬‬
‫שמבטא האותיות והנקודות הוא למעלה מהשכל המושג ומובן‪ ,‬אלא משכל הנעלם‬
‫וקדמות השכל שבנפש המדברת‪ ,‬עד כאן לשונו‪ .‬אבל הצירופי אותיות‪ ,‬הם מבחינת‬
‫חכמה‪ ,‬וכמאמר אבא יסד ברתא‪ ,‬דברתא הוא דיבור‪ ,‬ואבא חכמה‪ ,‬והיינו דצירופי‬
‫אותיות הדיבור הם מבחינת החכמה‪.‬‬
‫וזהו גדול הוי"ה ומהולל מאד בעיר אלקינו‪ ,‬דאימתי הוא גדול‪ ,‬כשהוא בעיר אלקינו‪.‬‬
‫דכל דבר שכל וחכמה‪ ,‬הנה מלבד זאת שצריך להתלבש באותיות דוקא‪ ,‬והיינו דאז‬
‫דוקא נדע חכמתו‪ ,‬אבל בלא אותיות‪ ,‬הרי לא נודע דבר החכמה ההיא והשכל כלל‪,‬‬
‫הנה עוד זאת‪ ,‬דעיקר גילוי השכל הוא שבא בדיבור דוקא‪ ,‬והיינו דהגם דבמחשבה יש‬
‫גם כן אותיות‪ ,‬ואותיות הם גילוי‪ ,‬ומכל מקום הנה באותיות המחשבה מאיר עדיין‬
‫ריבוי אור השכל‪ ,‬ולכן המושכל הרי אינו ברור עדיין בבירור כמו שהוא בדיבור‪,‬‬
‫דבדיבור הוא בירורא דמילי‪ ,‬ואמר רז״ל (שבת דף קמ״ד ע״א) איזהו תלמיד חכם‪ ,‬כל‬
‫ששואלין ממנו דבר הלכה בכל מקום‪ ,‬ואומרה‪ ,‬ונקרא תלמיד חכם‪ ,‬שמקבל מן‬
‫החכמה‪ ,‬והיינו דאומרה בדיבור‪ ,‬בדיבור ברור‪ ,‬וכמו שכתוב אמור לחכמה אחותי את‬
‫וכו'‪ ,‬שיהיה לו הדבר ברור‪ ,‬ובירור זה‪ ,‬דיא קלארקייט‪ ,‬הוא בדיבור דוקא‪ ,‬דאמיתת‬

‫‪31‬‬
‫גילוי השכל הוא כשבא בדיבור‪ ,‬דאז השכל ברור וניכר גדולתו‪ ,‬הנה כמו כן גדול ה׳‬
‫ומהולל מאד כשהוא בעיר אלקינו‪ ,‬דאז הנה נראה גדלותו‪ .‬וזהו גדול הוי"ה‪ ,‬שהוא‬
‫המגדל‪ ,‬אשר בעיר אלקינו‪ ,‬ובחינות ומדריגות אלו הם בחינת העיר ומגדל דקדושה‬
‫הנקראת ציון‪ ,‬וידוע דכל ההשפעות והגילוים הוא על ידי העיר ומגדל‪ ,‬וההמשכה היא‬
‫על ידי האותיות שבתורה ותפלה וקיום המצות‪ ,‬ואז נקראים ישראל בשם ציון‪.‬‬
‫קיצור‪ .‬יבאר דהמגדל שבתוך העיר הוא בחינת גדול הוי"ה דכתיב הוי"ה בחכמה‪,‬‬
‫דהצירופי אותיות הוא על ידי בחינת חכמה‪ ,‬וכל דבר חכמה ושכל‪ ,‬ברור הוא בדיבור‬
‫דוקא‪ ,‬וזהו אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו‪ ,‬דאז נראה הגדלות‪.‬‬
‫ענינים‪ .‬א) צירופי אותיות בא מהחכמה‪ .‬ב) שכל כשבא בדיבור הוא ברור‪.‬‬
‫ד) ובזה יובן מה שכתוב (ישעיה נ״א) ואשים דברי בפיך וצל ידי כסיתך לנטע‬
‫שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי אתה‪ ,‬ואמר רז״ל (ירושלמי תענית פרק ד' הלכה‬
‫ב') אמר רבי חיננה בר פפא חוזרני על כל המקרא ולא מצאנו שנקראו ישראל ציון‪,‬‬
‫אלא זה‪ ,‬ולאמר לציון עמי אתה‪ ,‬וטעם הדבר הוא‪ ,‬לפי דבפסוק זה נזכר בו תחלה‬
‫תורה ומצות וקרבנות‪ ,‬וכמארז״ל (שם) ואשים דברי בפיך זו תורה‪ ,‬שהוא בחינת דבר‬
‫הוי"ה ונקראת בפיך‪ ,‬דהכוונה הוא גם על הדיבור באותיות התורה בלבד‪ ,‬ועוד דבפיך‬
‫הוא מורה על הפנימיות‪ ,‬וכמו שכתוב ודברי אשר שמתי בפיך‪ ,‬ופירוש בפיך היינו‬
‫שהם בחינת פנימית‪ ,‬דהנה כתיב וזאת לפנים בישראל‪ ,‬דזאת היא תורה‪ ,‬וכמ״ש וזאת‬
‫התורה‪ ,‬וארז״ל (מנחות נ״ג ע״ב) יבא זה ויקבל זאת‪ ,‬דזאת קאי על התורה‪ ,‬הנה וזאת‬
‫לפנים בישראל‪ ,‬דהתורה היא בפנימית בישראל‪ ,‬וכמאמר תלת קשרין מתקשראן דא‬
‫בדא‪ ,‬ישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקודשא בריך הוא‪ ,‬שהוא התקשרות‬
‫פנימי‪ ,‬דתורה היא פנימית‪ ,‬ולכן הנה התורה היא חכמה ושכל שבאה בהשגה‪ ,‬ומצות‬
‫לימוד התורה היא ידיעת התורה‪ ,‬להבין דבר ההלכה על בוריה‪.‬‬
‫ובצל ידי כסיתך‪ ,‬הם המצות‪ ,‬שהם בחינת צל ומקיף בלבד‪ ,‬דמצות הם רצון העליון‪,‬‬
‫ורצון הוא בחינת מקיף‪ ,‬דעל ידי המצות נמשכים מקיפים העליונים‪ .‬וכמו על ידי צל‬
‫הסוכה הרי נמשך בחינת צלא דמהימנותא‪ ,‬וכמו שכתוב וסוכה תהיה לצל יומם‪ ,‬ועל‬
‫דרך זה הנה כל המצות הם המשכות בחינת מקיפים עליונים‪.‬‬
‫ולנטע שמים וליסד ארץ הם הקרבנות‪ ,‬ועכשו תפלה במקום תמידין‪ ,‬וכמאמר אלמלא‬
‫מעמדות‪ ,‬לא נתקיימו שמים וארץ‪ ,‬דהקיום דשמים וארץ הוא על ידי הקרבנות‪ .‬ולהיות‬
‫כי בפסוק זה נאמר שלש דברים‪ ,‬שהם תורה ועבודה וגמילת חסדים‪ ,‬שהם בחינת שלש‬
‫קוין‪ ,‬לכן נקראו אז ישראל בשם ציון‪ ,‬כי פירוש ציון הוא מלשון סימן‪ ,‬וכמ״ש (ירמיה‬
‫ל״א) הציבי לך ציונים‪ ,‬ואמר רז״ל (עירובין נ״ד ע״ב) עשו ציונים לתורה‪ ,‬ואין התורה‬
‫‪32‬‬
‫נקנית אלא בסימנין‪ ,‬דציון הוא אות וסימן‪ .‬והיינו דבקיום שלש דברים אלו דתורה‬
‫מצות ותפלה‪ ,‬הם ציון וסימן על ענינם האמיתי דנעשה אדם בצלמנו כדמותנו‪ ,‬וכתיב‬
‫בצלם אלקים עשה את האדם‪ ,‬דהנה כתיב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו‬
‫מלמעלה‪ ,‬דבחינת אדם הוא רמ״ח פקודין‪ ,‬רמ״ח אברים דמלכא‪ ,‬שס״ה לא תעשה‪,‬‬
‫שס״ה גידין‪ ,‬שהוא בחינת תורה ומצות‪ ,‬וכשישראל מקיימין תורה ומצות‬
‫בעבודה‪ ,‬שהם השלש ענינים הנזכרים בפסוק זה‪ ,‬אז נקראת בשם ציון‪ ,‬ועל ידי זה הם‬
‫ממשיכים בחינת ציון‪ ,‬שהוא בחינת העיר והמגדל‪ ,‬ונמשך שפע רב בכל העולמות‪,‬‬
‫ובא בגילוי למטה ברב טוב‪.‬‬
‫קיצור‪ .‬יבאר הכתוב ואשים דברי כו׳ תורה ומצות ועבודת הקרבנות תפלה‪ ,‬דאז ישראל‬
‫נקראים ציון‪ ,‬שבקיום זה הם סימן על מהותם העצמי דבצלמנו‪ ,‬ועל ידי זה ממשיכים‬
‫המגדל בהעיר להיות ריבוי השפע‪.‬‬
‫ענינים‪ .‬א) ישראל נקראים ציון‪ ,‬סימן‪.‬‬
‫ה) אמנם הנה נתאוה הקדוש ברוך הוא להיות לו יתברך דירה בתחתונים‪ ,‬ואשר דירה‬
‫זו תהיה על ידי עבודת התחתונים‪ ,‬דכל עבודה היא ביגיעה‪ ,‬וכאשר יש מנגד‬
‫שמונע ומעכב‪ ,‬אז הנה היגיעה היא ביותר‪ ,‬וזהו דכתיב (קהלת ז׳) גם את זה לעומת‬
‫זה עשה האלקים‪ ,‬והוא שיהיה מנגד‪ ,‬ומכל מקום ינצחו את המנגד‪ .‬ולזאת‪ ,‬הנה‬
‫בקליפה וסטרא אחרא יש גם כן עיר ומגדל‪ ,‬דהנה כתיב הבה נבנה לנו עיר ומגדל‬
‫וראשו בשמים ונעשה לנו שם‪ ,‬דהנה דור הפלגה לא רצו בקיום המצות‪ ,‬דמצות הם‬
‫צוותא וחיבור להיות בטל אל המצווה‪ ,‬וכל ההמשכות בקדושה הוא על ידי הביטול‬
‫דוקא‪ ,‬דזהו ענין המצות‪ ,‬להיות מוגדר בהרצונות שלו‪ ,‬וכמאמר אמר רב לא ניתנו‬
‫המצות אלא לצרף בהם את הבריות‪ ,‬וכי מה איכפת ליה להקדוש ברוך הוא אם שוחט‬
‫מן הצואר או שוחט מן העורף‪ ,‬הרי לא ניתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות‪ .‬אבל‬
‫דור הפלגה לא רצו ללכת בדרכי השם יתברך‪ ,‬כי אם לילך אחרי שרירות לבם הרע‪,‬‬
‫וכמו שכתוב ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך‪ ,‬שהם דרכי התורה והמצוות שנקראת‬
‫דרכי הוי"ה‪ ,‬לא חפצו‪ ,‬והיינו מפני שקיום המצות צריך להיות בביטול‪ ,‬והם לא חפצו‬
‫ביטול זה‪ .‬אבל ידעו את האמת‪ ,‬כי המשפיע האמיתי הוא יתברך‪ ,‬ואשר ההשפעה‬
‫מאתו יתברך הוא בבחינת עיר ומגדל‪ ,‬לכן בנו העיר ומגדל‪ ,‬שהיו חכמים להרע‪,‬‬
‫ושתים רעות עשו‪ ,‬שרצו להחסיר האור בקדושה‪ ,‬ומגמתם היה לחרוב בנין העיר‬
‫ומגדל דקדושה‪ ,‬ורצו להמשיך האור וחיות דקדושה חס ושלום אליהם‪ ,‬וזהו שבנו עיר‬
‫ומגדל לעומת העיר ומגדל דקדושה‪ ,‬להמשיך להם האור והחיות בקליפה וסטרא‬
‫אחרא‪ ,‬וכל כוונתם היה לעשות להם שם‪ ,‬היינו להמשיך להם יניקה גם ממדריגה שם‪,‬‬
‫שהיא מדריגה נעלית בקדושה‪ .‬אמנם ידעו כי כל ההמשכות דקדושה אינם‬
‫‪33‬‬
‫נמשכים אלא על ידי הביטול‪ ,‬והם לא רצו בענין הביטול‪ ,‬על כן השכילו לעשות כעין‬
‫זה‪ .‬ולזאת‪ ,‬הנה ההתחלה היה מזה כי ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים‪ ,‬ואמר‬
‫רז״ל (ירושלמי מגילה פרק א' הלכה ט') שהיו מדברים בלשון יחידו של עולם בלשון‬
‫הקודש‪ ,‬ובזה כוונו לקבל יניקה מהקדושה‪ ,‬גם במעמדם ומצבם הרע שהיו מנגדי ה׳‪,‬‬
‫וכמו שאנו רואים במוחש‪ ,‬דלדבר בלשון הקודש יכול גם מי שהוא רחוק מהקדושה‪,‬‬
‫וגם היפך ממש‪ ,‬והשני להיות שחפצו לרמות שיהיה כעין הקדושה‪ .‬והעיר דקדושה‬
‫הוא בחינת דיבור העליון‪ ,‬הנה כמו כן‪ ,‬כדי לבנות העיר דלעומת זה‪ ,‬דברו דברים‬
‫אחדים‪ ,‬להיות בנין העיר דקליפה כעין העיר דקדושה‪ ,‬אמנם גוף ועצם הדיבור היא‬
‫של לעומת זה‪ ,‬והתנגדות גמורה נגד היחוד הגמור דהוי"ה אחד‪.‬‬
‫קיצור‪ .‬כל עבודה ביגיעה‪ ,‬וכאשר יש מנגד‪ ,‬היגיעה ביותר‪ ,‬וכל ההמשכות בקדושה על‬
‫ידי ביטל‪ ,‬וענין המצות הוא הכפיה והביטל‪ ,‬ודור לא חפצו בזה‪ ,‬וידעו כי הביטל עיקר‪,‬‬
‫ולכן עשו כעין הקדושה‪ ,‬שפה אחת לדבר בלשון הקודש‪ ,‬וגם להיות להם יניקה‪.‬‬
‫ענינים‪ .‬א) המנגד גורם יגיעה יותר‪ .‬ב) המשכת הקדושה על ידי ביטל‪ .‬ג) דור הפלגה‬
‫התאחדו ודיבורם בלה״ק‪.‬‬
‫ו) ובזה יובן מה שאמר רז״ל (מדרש רבה בראשית פרק ל״ח) ודברים אחדים‪ ,‬דיבורים‬
‫אחודים‪ ,‬שאמרו דברים חדים על הוי"ה אלקינו הוי"ה אחד‪ ,‬ועל אחד היה‬
‫אברהם‪ .‬דבכללות הוא הדיבור דלשון הרע‪ ,‬שהוא היפך הדיבור דקדושה‪ ,‬דהדיבור‬
‫דקדושה היא לעשות מרשות מצוה‪ ,‬ודיבור דקליפה היא לעשות מרשות עבירה‪ ,‬והיינו‬
‫דכל כוונתם היתה לנגד אל הקדושה‪ ,‬דענין הקדושה הוא לעשות מרשות מצוה‪,‬‬
‫דמצוה ממש הרי זה חוב‪ ,‬וכמו לבישת ציצית והנחת תפילין וכי האי גוונא‪ ,‬הם חובת‬
‫האדם‪ ,‬וכן בלימוד התורה שהוא לימוד ההלכות‪ ,‬הרי אין לו זמן קבוע וגם אין לה‬
‫שיעור‪ ,‬והוא המצוה דוהגית בה יומם ולילה‪ ,‬וכשמקיים כן ולומד יומם ולילה‪ ,‬הרי‬
‫אין זה שעושה מרשות מצוה‪ ,‬שהרי זהו ענינה של מצוה זו‪ ,‬אבל מכל מקום הנה גם‬
‫בזה הרי יש קבע‪ ,‬שאמרו חז״ל פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית לבעלי עסקים‬
‫ובעלי מלאכה הטרודים בעסקיהם והעמלים במלאכתם‪ ,‬דעשיית מלאכה בששת ימי‬
‫החול מותר‪ ,‬ואדרבה וברכך ה' אלקיך בכל מעשי ידיך כתיב‪ ,‬בתנאי כאשר עסקו‬
‫ומלאכתו הם כדיני התורה‪ ,‬וכאשר אז בזמן הפנוי לו למנוחה‪ ,‬או שבעת מלאכתו גופא‬
‫או בעת הילוכו בעסקו מדבר דיבורי אותיות התורה‪ ,‬הנה אפילו אנשים פשוטים דלא‬
‫ידעי מאי קאמרי‪ ,‬או שחוזר מזמורי תהלים בעל פה‪ ,‬והם ענין הרשות‪ ,‬שהרי על פי‬
‫התורה אינו מחויב לעשות כן‪ ,‬והוא עושה כן‪ ,‬דלבד זאת שהוא עצה טובה לכף הקלע‬
‫כמו שכתוב במקום אחר‪ ,‬ועילוי גדול לנפשו‪ ,‬וצנורות טהורים להשפעת ברכה‬
‫העליונה בכל מעשי ידיו‪ ,‬הנה גורם נחת רוח למעלה בזה שעושה מרשות מצוה‪ .‬וזהו‬
‫‪34‬‬
‫שהדיבור דקדושה הוא מה שעושה מרשות מצוה‪ ,‬והדיבור דלשון הרע הוא עושה‬
‫מרשות עבירה‪ .‬דהנה הדבר המסופר בלשון הרע הוא דבר הרשות שאין בו לא איסור‬
‫ולא מצוה‪ ,‬דאם מספר דבר שקר הרי הוא עבירה דשקר‪ ,‬ואם המסופר הוא רכילות הרי‬
‫זה עבירה בפני עצמו ולשון הרע נקרא‪ ,‬דהמסופר הוא אמת‪ ,‬אלא שמספרו באופן כזה‬
‫שיהיה נראה אשר המכוון בזה הוא איזה כוונה רעה‪ ,‬וכמאמר רז״ל (מגילה דף י"ג‬
‫ע״ב) אמר רבא ליכא דידע לישנא בישא כהמן‪ ,‬דהמן אמר דברים אמיתים‪ ,‬אמר‬
‫ישנו עם אחד‪ ,‬והוא אמת‪ ,‬שישראל הם עם אחד‪ ,‬דגם מדריגת עם שבישראל ‪ ,‬שהם‬
‫אנשים פשוטים‪ ,‬הם גם כן ממשיכים הוי"ה אחד בארץ על ידי קיום התורה ומצות‪.‬‬
‫אמר‪ ,‬מפוזר ומפורד‪ ,‬והוא אמת‪ ,‬שבת היום פסח היום‪ ,‬דשומרים שבת ומועד והוא‬
‫אמת‪ ,‬אם כן במה הוא לשון הרע‪ ,‬אלא דכל המסופר היה בשביל כוונה רעה‪ ,‬דזהו ענין‬
‫הלשון הרע‪ ,‬הכוונה רעה‪ ,‬דער א שטאך טאן דעם אנדערן בחרבות שבפיו‪ ,‬וזהו ענין‬
‫דלשון הרע‪ ,‬שעושה מרשות עבירה‪.‬‬
‫ודור הפלגה עשו מרשות עבירה‪ ,‬שדברו לשון הרע‪ ,‬דהמסופר עצמו הוא אמת‪ ,‬שהרי‬
‫אמרו דאברהם הוא עקר ואין לו בנים‪ ,‬והוא אמת‪ ,‬והדיבור עצמו הוא ענין הרשות‪,‬‬
‫שאין בו לא מצוה ולא איסור‪ ,‬והם עשוהו לעבירה‪ ,‬שאמרו דטעם הדבר‪ ,‬מפני מה‬
‫אברהם הוא עקר‪ ,‬לפי שהוא דבוק בהוי"ה אחד‪ ,‬וזהו שאמרו דברים חדים על הוי"ה‬
‫אחד‪ ,‬ועל אחד היה אברהם‪ ,‬והיינו דכל ענינם היה לנגד אל הקדושה‪.‬‬
‫קיצור‪ .‬דור הפלגה דיברו על ה׳ אחד ועל אחד היה אברהם‪ ,‬יבאר כי הדיבור דקדושה‬
‫הוא לעשות מרשות מצוה‪ ,‬לדבר ולהרהר בדברי תורה ולהיות דבוק באותיות התורה‬
‫גם בעת עסקו בעניניו‪ ,‬ודיבור הסטרא אחרא לעשות מרשות עבירה‪ ,‬ויבאר דלשון הרע‬
‫הוא מה שמדברים דברי רשות בכוונה להרע‪.‬‬
‫ענינים‪ .‬א) דיבור דקדושה לעשות מרשות מצוה‪ .‬ב) דיבור דסטרא אחרא‬
‫לעשות מרשות עבירה‪ .‬ג) לשון הרע דיבור רשות בכוונה להרע‪.‬‬
‫ז) וזהו ויהי בנסעם מקדם‪ ,‬דכאשר הסיעו עצמם מקדמונו של עולם‪ ,‬וימצאו בקעה‬
‫בארץ שנער‪ ,‬דבקעה זו היא הלעומת דארץ ישראל‪ ,‬דבארץ ישראל כתיב בה‬
‫לה׳ הארץ ומלאה‪ ,‬בחינת ביטול‪ ,‬ולכן בית המקדש היה בארץ ישראל דוקא‪ ,‬ובזמן‬
‫שבית המקדש קיים והיה מאיר גילוי אור אין סוף‪ ,‬היתה ארץ ישראל מקור השלום‬
‫והאחדות‪( ,‬השם יתברך יזכנו לראותה בבנינה על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו‬
‫אמן) אבל בקעה זו היא סטרא אחרא ופירוד‪ ,‬וכמו שכתוב בוקע עצים (קהלת י׳) שהוא‬
‫ענין הפרדת העצים‪ .‬וימצאו בקעה‪ ,‬מלכות דקליפה‪ ,‬וכשם שהמדבר הוא לעומת זה‬
‫של הדיבור דקדושה‪ ,‬דהדיבור דקדושה הוא דבר הוי"ה‪ ,‬בחי׳ ביטול‪ ,‬והמדבר הוא‬

‫‪35‬‬
‫בחינת מדבר עמים‪ ,‬כמו כן בקעה זו הוא היפך בחינת ארץ ישראל‪ ,‬וזהו וימצאו בקעה‬
‫בארץ שנער‪ ,‬שמצאו מקום להפרד‪ .‬ובקעה זו היכן מצאוה‪ ,‬בארץ שנער דוקא‪ ,‬דהנה‬
‫שנער בגימטריא כתר‪ ,‬שהוא כתר דקליפה‪ ,‬ושם בנו העיר והמגדל דלעומת זה‪ ,‬לנגד‬
‫העיר ומגדל דקדושה‪.‬‬
‫ובקדושה‪ ,‬בנין העיר הוא מאבנים‪ ,‬וכמאמר שתי אבנים בונות שני בתים כנזכר לעיל‪,‬‬
‫אבל בבבל אין אבנים‪ ,‬ולזאת התחכמו לעשות להם את הלבנה לאבן‪ ,‬וכמו‬
‫שכתוב ותהי להם הלבנה לאבן‪ .‬ובזה יובן מה שפירוש רש״י זכרונו לברכה‬
‫בחומש על תיבת לבנים‪ ,‬שאין אבנים בבבל שהיא בקעה‪ ,‬ולכאורה אינו מובן הטעם‬
‫כלל מה שהיא בקעה‪ ,‬והיו יכולים להסיע אבנים ממקום אחר‪ .‬אך הענין הוא דהנה‬
‫אבן היא מדריגה גבוה‪ ,‬שהאבן היא בריאה בידי שמים‪ ,‬וכתיב משם רועה אבן ישראל‪,‬‬
‫שהיא בחינת גבוה מאד‪ ,‬בבחינת ביטול‪ ,‬ונקראת אבן ישראל‪ ,‬דרק בישראל יש בחינת‬
‫אבן זה‪ ,‬אבל לא באומות העולם‪ ,‬וטעם הדבר הוא‪ ,‬להיות דישראל דוקא הם גוי אחד‬
‫בארץ‪ ,‬וכמו שכתוב (דברי הימים א' י"ז) ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ‪ ,‬שממשיכים‬
‫על ידי קיום התורה ומצות בחינת הוי"ה אחד גם בארץ הלזו הגשמית‪ .‬לזאת‪ ,‬בהם‬
‫דוקא יש המדריגה דאבן‪ ,‬אבל בבבל אין אבנים‪ ,‬וזהו שפירוש רש״י שהיא בקעה‪,‬‬
‫היינו פירוד‪ ,‬ולהיותה פירוד‪ ,‬אין בה מדריגת אבן‪ ,‬כי אבן הוא אל"ף ב״ן‪ .‬דאל"ף מורה‬
‫על אדם‪ .‬וב״ן בגימטריא בהמה‪ .‬ואבן הוא אל"ף ב״ן‪ .‬מורה על שני בחינות‪ .‬ביטול‬
‫ביטול דאדם וביטול דבהמה‪ .‬והיינו ביטול הנשמות שהם במדריגת אדם‪ .‬וביטול‬
‫המלאכים שנקראו בשם בהמות וחיות‪ .‬שהוא הביטול דבחינת מ״ה והביטול דבחינת‬
‫ב״ן‪.‬‬
‫והנה יש מעלה בביטול הנשמות על הביטול דמלאכים‪ ,‬כדוגמת מעלת ביטול האדם‬
‫על הביטול דבהמה‪ ,‬דביטול האדם הוא על פי השגה שהוא על פי טעם ודעת‪ ,‬וביטול‬
‫הבהמה אינו כן‪ .‬ויש מעלה בביטול הבהמה שהוא בחוזק ותוקף גדול‪ ,‬וכתיב (תהלים‬
‫ל״ו) אדם ובהמה תושיע הוי"ה‪ ,‬ואמר רז״ל (חולין דף ה' ע״ב) ואמר רבי יהודא אמר‬
‫רב אלו בני אדם שהן ערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה‪ ,‬דכי רוח (רש״י)‪,‬‬
‫דאדם הוא רק בגימטריא מ״ה‪ ,‬ובהמה ב״ה מ״ה‪ ,‬דאז הרי יש בהם כל המעלות‬
‫הביטול דאדם בתוקף גדול‪ ,‬וכמו שכתוב (תהלים ע״ג) בהמות הייתי עמך‪ ,‬ואני תמיד‬
‫עמך וגו׳‪ ,‬וזהו אבן‪ ,‬אל"ף ב״ן‪ ,‬שהוא הביטול דאדם ובהמה‪ .‬ועל זה אמרו‪ ,‬וכי יש‬
‫אבנים בבבל‪ ,‬דבבבל לא נמצא ביטול כזה‪ ,‬שהרי היא בקעה‪ ,‬ולכן הנה לקחו להם‬
‫הלבנה לאבן‪ ,‬דתמורת מלכות דקדושה שהוא בחינת ביטול‪ ,‬עשו הלבנה שהיא מלכות‬
‫דקליפה‪ ,‬שתקבל מכתר דקליפה‪ ,‬ובה ועל ידה בנו העיר והמגדל דקליפה‪ ,‬להמשיך‬
‫האור והגילוי דקדושה בקליפה‪ ,‬והוא ע״י הלבנה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫קיצור‪ .‬הבקעה פירוד מצאו בשנער כתר דקליפה שהוא היפך ארץ ישראל ביטל‪ ,‬ושם‬
‫בנו העיר ומגדל דקליפה מאבנים שעשו מחמר שלהם‪ ,‬כי מדריגת אבן הוא‬
‫בישראל דוקא‪ ,‬אל"ף ב״ן‪ ,‬בני אדם שערומים בדעת ובטלים בביטול עצמי‪.‬‬
‫ענינים‪ .‬א) בקעה פירוד‪ .‬ב) שנער כתר דקליפה‪ .‬ג) שנער היפך ארץ ישראל‪ .‬ד) ארץ‬
‫ישראל ביטל‪ .‬ה) אבן ישראל‪ ,‬אל"ף ב״ן‪.‬‬
‫ח) וביאור דבר זה‪ ,‬הנה איתא בתקוני זוהר במאמר דפתח אליהו‪ ,‬אנת הוא דאפיקת‬
‫עשר תיקונין וקרינן לון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגלין ועלמין‬
‫דאתגלין‪ ,‬דבקדושה הם עשר ספירות‪ ,‬וכמאמר עשר ולא תשע‪ ,‬עשר ולא אחד עשר‪,‬‬
‫וטעם הדבר הוא מפני שבעשר ספירות דקדושה הנה החיות הנמשך מאור אין סוף‬
‫ברוך הוא להעשר ספירות הוא מאיר בתוך העשר ספירות ומתאחד עמהם‪ ,‬וכמאמר‬
‫איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד‪ ,‬ולכן הם עשר ולא אחד עשר‪ .‬אבל‪ ,‬להבדיל‪,‬‬
‫בקליפה יש י״א כתרין דמסאבותא‪ ,‬והיינו כי החיות מהקדושה שנמשך להם אינו‬
‫מתערב עמהם‪ ,‬כי אם עומד בבחינת מקיף להחיותם‪ ,‬וכן הוא בענין האותיות‬
‫דבקדושה‪ ,‬הרי הם מחיים בבחינת התלבשות פנימי‪ ,‬וכמו שכתוב בדבר הוי"ה שמים‬
‫נעשו‪ ,‬וכתיב לעולם הוי"ה דברך נצב בשמים להחיותו‪ .‬אמנם יש אותיות שמחיים רק‬
‫בבחינת מקיף‪ ,‬וכידוע בענין ההשבעות דנעשה הדבר בפועל‪ ,‬אבל אופן חיותו הוא‬
‫בבחינת מקיף לבד‪ ,‬וזהו ותהי להם הלבנה לאבן‪ ,‬וכל חפצם היה לעשות להם שם‪,‬‬
‫היינו לקבל מבחינת ומדריגת שם שבקדושה‪ ,‬דהנה אמר רז״ל (מדרש רבה אסתר‬
‫פרשה ו') צדיקים שמם קודם להם כו׳ ושמו בועז ושמו מרדכי‪ ,‬לפי שדומין לבוראם‬
‫דכתיב ושמי הוי"ה‪.‬‬
‫והענין בזה הוא שיש בשני מיני חיות‪ ,‬הראשון מה שמלובש בדרכי הטבע שהטביע‬
‫הקדוש ברוך הוא לכל נברא ויצור‪ ,‬והוא החיות הנמשך מבחינת דבר ה׳ להחיות את‬
‫הנבראים‪ ,‬וכמאמר המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית‪ ,‬שהוא‬
‫חידוש הישנות‪ ,‬שזהו ענין הטבע מה שהוקצב והוטבע בנבראים‪ ,‬והוא מה שעולם‬
‫כמנהגו נוהג‪ ,‬בכל חלקי הדומם צומח חי מדבר‪ ,‬שעל זה נאמר שאו מרום עיניכם וראו‬
‫מי ברא אלה המוציא במספר צבאם וכו'‪ ,‬דכל אחד ואחד מהכוכבים הולך במסילתו‬
‫ושבילו המתוקן לו‪ ,‬ואלמלא היה אחד הכוכבים מתערב בחבירו‪ ,‬היה מחריב את‬
‫העולם‪ ,‬ואומר וראו מי ברא אלה‪ ,‬שצריכים להתבונן‪ ,‬אבל בלא התבוננות אינו נרגש‬
‫כ״ל כך‪ .‬וטעם הדבר הוא לפי שכללות החיות הזה הוא רק חידוש הישנות בלבד‪.‬‬
‫והשני‪ ,‬הוא החיות הנמשך מלמעלה מן הטבע בלבושי הטבע‪ ,‬כמו בקריעת ים סוף‪,‬‬
‫שהיה היפך הטבע‪ ,‬דלבד זה מה שהפך ים ליבשה‪ ,‬הנה עוד זאת הרי מי הים נצבו כמו‬
‫נד‪ ,‬דגם אז היו מי הים ולא יבשה‪ ,‬והמים טבעם להיות נגררים‪ ,‬והם נצבו כמו נד‪,‬‬
‫‪37‬‬
‫דבכללות הוא החיות שלמעלה מהטבע‪ ,‬והוא בחינת שמו שקודם לו‪ ,‬וכמו שכתוב‬
‫לעושה נפלאות גדולות לבדו‪ ,‬המשכה מבחינת גדולה על ידי בחינת לבדו‪ ,‬והיינו‬
‫שההמשכה היתה מבחינת ולגדולתו אין חקר‪ ,‬וזהו שמו קודם לו‪ ,‬וכמו שכתוב ושמי‬
‫הוי"ה‪ ,‬דהשם מביא בחינת שם הוי"ה לידי גילוי‪ ,‬והיינו בכדי שיהיה גילוי שם‬
‫הוי"ה‪ ,‬הוא על ידי שמאיר תחלה הארה היותר עליונה‪.‬‬
‫והמשכה זו ממשיכים הצדיקים דוקא להיות שמם קודם להם‪ ,‬וכמו שכתוב (תהלים‬
‫צ״ט) ושמואל בקוראי שמו‪ ,‬לקרוא גילוי השם‪ ,‬וזהו מגדל עוז שם הוי"ה בו ירוץ צדיק‬
‫ונשגב‪ ,‬דשם הוי"ה הוא המגדל עוז שבקדושה‪ ,‬דהגם דבמגדל הרי יש שני מדריגות‪,‬‬
‫הראשון מגדל היופי שהוא בתוך העיר‪ ,‬והשני מגדל עוז והוא בחומת העיר‪ ,‬הנה שם‬
‫הוי"ה‪ ,‬הגם שהוא בחינת מגדל היופי דגדול הוי"ה ומהולל מאד בעיר אלקינו‪ ,‬ומכל‬
‫מקום הנה על ידי כי בו ירוץ צדיק בעבודתו להמשיך בחינת שמו שקדם לו‪ ,‬הנה לזאת‬
‫הוא גם מגדל עוז‪ ,‬על דרך דכתיב הוי"ה יחתו מרביו‪ ,‬וכתיב ימינך הוי"ה תרעץ אויב‪,‬‬
‫דבכדי לרעוץ את האויב בכתיתה ושבירה גמורה‪ ,‬הוא על ידי הכאה בימין‪ ,‬שהוא בכח‬
‫גדול‪ ,‬והיינו דצדיק במרוצתו בעבודתו הוא קורא וממשיך את השם להיות גילוי‬
‫הוי"ה‪ ,‬וזהו ונשגב‪ ,‬דקאי על השם הוי"ה‪ ,‬וכמו שכתוב ונשגב הוי"ה לבדו ביום ההוא‪.‬‬
‫וזהו שפירוש רש״י זכרונו לברכה‪ ,‬והוא מתחזק‪ ,‬דבכל עבודה ועבודה מתקרב ההוא‬
‫האמיתי דביום ההוא‪ .‬והיינו דעל ידי עבודת הצדיק‪ ,‬הנה מגדל היופי יש בו גם המעלה‬
‫דמגדל עוז‪ ,‬להיות וכל אויבך יכרתון‪ ,‬ואינו בדרך מלחמה דַאל יתהלל כו׳ אלא‬
‫בדרך דחיה ושבירה גמורה‪ .‬וזהו והיה הנשאר בציון כו׳ יאמר לו‪ ,‬דהנה הקליפה‬
‫וסטרא אחרא מצאו בקעה בארץ שנער‪ ,‬כתר דקליפה‪ ,‬ורוצים להרוס חס ושלום העיר‬
‫ומגדל דקדושה‪ ,‬ובחסדי השם יתברך הנה נשאר ציון שהוא עיר ומגדל דקדושה‪ ,‬ונותר‬
‫בירושלים יראה שלמה‪ ,‬הנה קדוש יאמר לו‪ ,‬להצדיק‪ ,‬אשר קורא וממשיך גילוי שם‬
‫הוי"ה להיות מגדל עוז‪ ,‬שפועל שני ענינים‪ ,‬הכריתה והאבדון להמנגד‪ ,‬והוי"ה עוז‬
‫לעמו יתן ברוב טוב‪.‬‬
‫קיצור‪ .‬דור הפלגה רצו לקבל יניקה מהמדריגה היותר עליונה שבקדושה בחינת‬
‫שם‪ ,‬ויבאר דשני מיני חיות הם א) מה שמלובש בטבע‪ ,‬ב) מלמעלה מן הטבע בטבע‪,‬‬
‫וזה ממשיכים הצדיקים דשמן קודם להם‪ ,‬וזהו מגדול כו׳ צדיק שעל ידו נשגב הוי"ה‬
‫לבדו ולכן קדוש יאמר לו‪.‬‬

‫ענינים‪ .‬א) חיות הטבע‪ .‬ב) החיות דלמעלה מן הטבע בטבע‪ .‬ג) על ידי עבודת הצדיק‬
‫מגדל היופי הוא מגדל עוז א) שובר המנגד ב) נותן תוספת כח בעבודה‪.‬‬
‫‪38‬‬